אבחון וטיפול פסיכיאטרי

מטרת האבחון הפסיכיאטרי היא לברר את המקור למצוקתו של המטופל. הפסיכיאטר עורך בדיקה מעמיקה סביב ההיסטוריה של המטופל – משפחתית ואישית, ועורך בדיקה נפשית וגופנית (בדיקות דם, בדיקות נוירולוגיות) במטופל על מנת להבין מה גורם למצוקתו.

במקרים מסוימים נעזרים הפסיכיאטריים בבני משפחתו של המטופל או בבעלי מקצוע אחרי שבאו במגע איתו – כמו רופאי משפחה, עובדים סוציאליים וכדומה.  בסיום האבחון, יתאים הפסיכיאטר את הטיפול הנכון (כאמור לפי הנחיות מדריך DSM)  – יפנה לאיש מקצוע אחר, יעניק טיפולים תרופתיים, מפגשים נוספים ועוד.

במקרים בהם הטיפול הנבחר הינו תרופתי, מלווה הפסיכיאטר את המטופל לאורך מספר פגישות על מנת לראות את השפעת התרופות הפסיכיאטריות על המטופל – מבחינת מינון, תופעות לוואי וכו'. בין התרופות הפופולאריות לטיפול בהפרעות נפשיות כמו התמודדות עם הפרעות דיכאון, חרדה, סכיזופרניה ומאניה דיפרסיה ניתן למצוא את הציפרלקס, פרוזק ולוסטרל. הטיפול כאמור, אינו תרופת קסם שמרפאת את המטופל תוך יום-יומיים, אלא מדובר בהליך מתמשך, תוך השגחת הפסיכיאטר.

לא אחת, מגלה הפסיכיאטר כי הטיפול אינו מתאים למטופל שניצב לפניו. לאור התמחותו בתחומי רפואה כלליים, הוא רשאי להפנותו לבעלי מקצוע אחרים – כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד. כמו כן, המטופל רשאי לבחור לקבל חוות דעת פסיכיאטרית נוספת מפסיכיאטר אחר.