בונסרין היא תרופה פסיכיאטרית, אנטי דיכאונית, ממשפחת התרופות הטטרציקליות. השם הגנרי שלה הוא מיאנסרין, והיא נמכרת גם תחת השמות אנפרניל, מרוניל ופרימוניל. בנוסרין נחשבת לאחת התרופות האנטי- דיכאוניות מ"הדור הישן".
מתי משתמשים בבונסרין?
בונסרין היא תרופה נוגדת דיכאון, והשימוש העיקרי בה נעשה בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון מג'ורי שאינו מגיב היטב לתרופות קו ראשון לטיפול בדיכאון, כלומר לתרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש. כמו מרבית נוגדי הדיכאון, בונסרין יעילה גם בטיפול בהפרעות חרדה שונות, ומשמשת לעיתים גם לטיפול בכאבי ראש ומיגרנות.
איך פועלת בונסרין?
בונסרין היא תרופה ממשפחת הטטרציקליות, שהן משפחה של תרופות שפעולותן דומה לפעולת התרופות ממשפחת הטריצילקיות. תרופות אלה חוסמות את הטרנספורטרים, שהן מולקלות שפועלות במרווח הסינפטי (המרווח שבין תאי העצב במח, שדרכו עוברים המסרים החשמליים מתא למשנהו).
תפקיד הטרנספורטרים הוא לסייע למוליכים העצביים, הנוירוטרנסמיטורים, להיכנס לתא המטרה ולהשפיע על פעילותו. חסימתם של הטרנספורטרים מובילה לכך שהנוריוטרנסמיטורים לא נקלטים בתא, ונשארים למשך זמן ארוך יותר במרווח הסינפטי. כך למעשה עולה הריכוז של אותם נוירוטרנסמיטורים בסינפסה, והשפעתם על פעילות המח נמשכת לזמן ארוך יותר.
בונסרין משפיעה בעיקר על ריכוזים של נוראדרנלין ושל סרטונין במח. אלו שני נוירוטרנסמיטורים שנמצאו כבעלי משמעות גדולה ביותר בתמונה הקלינית של דיכאון ושל חרדה. העלאת הריכוזים של נוירוטרנסמיטורים אלה, מביאה לירידה בסימפטומים של דיכאון וחרדה.
בונסרין ניתנת רק במרשם רופא, ובדרך כלל רק אחרי שנעשו מספר ניסיונות לא יעילים מספיק לטיפול בהפרעות באמצעות תרופות אחרות (בדרך כלל ממשפחת SSRI או SNRI). היא ניטלת בכדורים, במינון של 30-90 מ"ג ליום. ההשפעה של התרופה מגיעה לשיאה בערך שבועיים לאחר תחילת הטיפול, וההפחתה המשמעותית בסימפטומים יכולה להגיע גם מספר חודשים לאחר מכן.
תופעות לוואי
חלק מתופעות הלוואי של בונסרין מופיעות בימים הראשונים של השימוש. לעיתים, הן חולפות מאליהן לאחר מספר ימים או שבועות. תופעות הלוואי הנפוצות כוללות עייפות וישנוניות.
בהמשך השימוש עלולות להופיע תופעות לוואי, שעשויות גם להחריף במשך הזמן. תופעות אלה כוללות סחרחורות, עליה בתיאבון, תחושת יובש בפה, טשטוש בראיה, עצירות וירידה בלחץ דם.
תופעות חמורות יותר עלולות להיות ירידה בספירת כדוריות דם לבנות, פגיעה במערכת החיסונית, ורגישות יתר לזיהומים. לעיתים נדירות יותר מופיעים פרכוסים אפילפטיים, פצעים וכיבים שמופיעים על העור במקומות שונים, פגיעה בתפקודי הכבד עד כדי התפתחות של צהבת, וכן ייצור חלב והגדלה של השדיים.
אמנם, רב האנשים לא יסבלו מתופעות הלוואי הקשות שתוארו, אך בונסרין, כמו שאר התרופות נוגדות הדיכאון מהדור הישן, נחשבת לתרופה המלווה בריבוי תופעות לוואי קשות יחסית. לכן, היא לא משמשת כתרופת קו ראשון, והשימוש בה נעשה רק כאשר תרופות אחרות אינן משפרות את מצבו של החולה.
כמו תמיד, יש לערוך שיקול מקצועי וסובייקטיבי בין הרופא המטפל ולהמטופל, ולשקול האם הסבל הנגרם מתופעות הלוואי שווה את התועלת שמעניקה התרופה. בונסרין עשויה להיות תרופה יעילה ביותר בטיפול בדיכאון וחרדה- כאשר הסבל מתופעות הלוואי אינו קיצוני מידי.
בונסרין אסורה לשימוש בקרב ילדים ונוער (עד גיל 18 אסור לרשום אותה), וכן בקרב נשים בהריון או אמהות מניקות. גם אנשים הסובלים ממחלות בכבד, בכליות, בבלוטת התריס, אפילפסיה וקלאוקומה אינם מועמדים מתאימים לשימוש בתרופה.
לבונסרין, ולתרופות אחרות ממשפחת הטריציקליים והטטרציקליים יש תגובה בין תרופתית מסוכנת עם נוגדי דיכאון ממשפחת מעכבי MAO. לכן, אסור לשלב בין תרופות ממשפחות אלה, ואין ליטול בונסרין לפחות שבועיים לאחר סיום השימוש בתרופה ממשפחת מעכבי MAO.
