תרופת סמאפ

סמאפ, למרות שמה החביב, היא תרופה חזקה מאוד לטיפול בפסיכוזה. היא שייכת לדור הישן של התרופות הפסיכיאטריות האנטי- פסיכוטיות (תרופות טיפיקליות). השם הגנרי שלה הוא פנפלורידול.

מתי משתמשים בסמאפ?

סמאפ היא תרופה אנטי פסיכוטית, ולכן משמשת בעיקר לטיפול בסכיזופרניה ובהפרעות אחרות ממשפחת המחלות הפסיכוטיות.

הסמאפ משמשת גם לטיפול במחלות כרוניות ממושכות, לאיזון ולמניעה של הופעת משברים פסיכוטיים אקוטיים, וגם לטיפול במצבים האקוטיים עצמם. הן אם מדובר במשברים פסיכוטיים במהלך סכיזופרניה, והן אם מדובר בהופעות פסיכוטיות אחרות כגון הפרעות דלוזיונאליות, הופעת הלוצינציות וכדומה.

ככל התרופות האנטי פסיכוטיות, סמאפ יעילה בעיקר בטיפול בסימפטומים החיוביים- מחשבות שווא, הזיות, הפרעות חשיבה והתנהגות בלתי מאורגנת או תוקפנות. לעומת זאת, התרופה כמעט ולא יעילה במצבים בהם הסימפטומים השליליים בולטים יותר- סכיזופרניה קטטונית, הפרעות בתנועה, הפחתת יכולת קוגניטיבית והעדר מוטיבציה או יכולת לקבלת החלטות וביצוען.

איך פועלת סמאפ?

סמאפ היא אנטי פסיכוטית מהדור הישן. תרופות אלה פועלות בעיקר על רצפטורים של הנורוטרנסמיטור דופאמין שנקרא D2. התרופה חוסמת את הרצפטור (אנטגוניסטית לדופאמין), וכך מורידה את פעילות הדופאמין במח.

דווקא הספציפיות של התרופות הטיפיקליות היא הגורמת לטווח הרחב של תופעות הלוואי המאפיינות אותם. למעשה, מחקרים גילו שההטבה המרבית בסימפטומים מתרחשת כאשר תרופה חוסמת כ-60% מהרצפטורים של הדופאמין (ובכך מונעת את פעילות הדופאמין). סמאפ עלולה לגרום לחסימה של אחוז גדול יותר של הרצפטורים, מה שמוביל לתופעות הלוואי הנוספות.

בהיותה תרופת דור ישן, בדרך כלל רופאים פסיכיאטריים מעדיפים לא להשתמש בסמאפ אם זה לא הכרחי. לכן, ראשית יערכו ניסיונות טיפוליים בתרופות מהדור החדש, ורק אם טיפולים אלה לא יועילו מספיק, יעשה ניסיון טיפולי בסמאפ.

המינון המקובל לתרופה הוא בין 20 ל-60 מ"ג, פעם בשבוע. התרופה לא מתחילה לפעול באופן מיידי, ויש להמתין כארבעה שבועות כדי להגיע להשפעתה המלאה. מכיוון שלסמאפ אין אפקט מרגיע, בדרך כלל נוטלים אותה בשילוב עם תרופות הרגעה.

יתרונות של סמאפ

סמאפ היא לא תרופה מועדפת בשימוש, בגלל תופעות הלוואי הרבות שלה, כפי שיפורט בהמשך. עם זאת, יש לה גם יתרונות כאשר מגיעים לניסיון טיפולי בה.

 היתרון המרכזי שלה על פני אנטי- פסיכוטיות אחרות הוא משך מחצית החיים הארוך שלה. השפעתה של התרופה ארוכה מאוד, ולכן צריך לקחת אותה רק פעם בשבוע. זה מאוד משמעותי עבור חולים שמתקשים להתמיד ולהקפיד על נטילת תרופות בזמן, כמה פעמים ביום, כפי שנדרש בטיפולים אחרים.

תופעות לוואי

לסמאפ יש הרבה תופעות לוואי, באופן יחסי. חלקן קלות וחולפות, וחלקן קשות ויכולות להוות סיבה להפסקת השימוש בתרופה. תופעות הלוואי הקלות כוללות יובש בפה, עצירות, ושינויים בלחץ הדם. בקרב נשים, גורמת התרופה להפרשה מוגברת של הורמון החלב- פרולקטין. הפרשה זו גורמת לייצור של חלב בשדיים, והפרשתו. השינויים ההורמונאליים יכולים להביא גם לפגיעה בסדירות המחזור או להפסקתו, וכן להפרעות בתפקוד ובחשק המיני.

שתי תופעות לוואי חמורות יותר הן אקתיזיה ופרקינסוניזם. אקתיזיה גורמת לחוסר שקט ברמה המוטורית והנפשית. החולה חש עליה ברמת החרדה, קשה לו לעמוד במקום אחד, והוא צריך כל הזמן לזוז. במקרים קיצוניים, האקתיזיה עלולה לגרום לעלייה חדה ברמת התוקפנות- הן כלפי אחרים והן כלפי העצמי, ובכך עולים סיכויי האובדנות.

פרקינסוניזם הוא הופעתם של סימפטומים אופייניים למחלת הפרקינסון כגון רעד, תנועות סטריאוטיפיות בידיים, העלמות של הבעות הפנים ("פני-מסכה"), ופגיעה בהליכה. פרקינסוניזם חולף בדרך כלל מיד עם הפסקת השימוש בתרופה, אך סימפטומים אחרים של פגיעות מוטוריות עלולים להישאר ולגרום לפגיעות משמעותיות.