סרזוניל היא תרופה פסיכיאטרית, אנטי דיכאונית מהדור החדש של נוגדי הדיכאון, ממשפחה שנקראת SNRI. השם הגנרי של התרופה הוא נפזדון הידרוכלוריד, והיא נמכרת גם בשמות דוטונין, נפאדר ורוליבאן.
מתי משתמשים בסרזוניל?
סרזולניל מיועדת לטיפול בהפרעות מצב רוח מסוג של דיכאון, וכן בהפרעות חרדה שונות. בתחום של הפרעות מצב הרוח מתאימה סרזוניל לטיפול במצב רוח דיכאוני או דיספורי, בין אם הוא עומד בקריטריונים הנדרשים לאבחון של אפיזודה דיכאונית, ובין אם אינו עומד בקריטריונים- כלומר, דיכאון קל יותר.
בדרך כלל במצבים של דיכאון מג'ורי חמור, בעיקר כזה הדורש אישפוז פסיכיאטרי, לא נעשה שימוש בסרזוניל, משום שהיא תרופה קלה יחסית, והשפעתה מוגבלת.
רוב התרופות המשמשות לטיפול בדיכאון מתאימות גם לטיפול בחרדה, משום שיש חפיפה בין שתי המשפחות הללו של הפרעות (מבחינת אתיולוגיה, ומבחינת הופעה משותפת אצל אותו חולה).
באופן ספציפי, סרזוניל משמשת בדרך כלל לטיפול באנשים הסובלים מהפרעת הסתגלות או מחרדה אקוטית שמתעוררת אחרי טראומה. לא אחת משתמשים בתרופה לטיפול נקודתי ב"נפגעי חרדה"– אנשים שהיו נוכחים באירוע טראומטי כלשהו, ולא נפגעו פיזית, אך תגובתם הרגשית חזקה ומונעת מהם תפקוד.
איך פועלת סרזוניל?
סרזוניל היא תרופה ממשפחת ה-SNRI– מעכבי קליטה מחדש של סרטונין ונוראפנפרין. בתחילת העבודה מהחקרית על המח בהקשר של דיכאון, נמצא כי ישנם מספר נוירוטרנסמיטורים שבולטים ברמתם הנמוכה אצל אנשים שאובחנו כסובלים מדיכאון.
סרטונין ונוראפנפרין הם שניים מבין אותם מוליכים עצביים חסרים. כבר התרופות הראשונות שפותחו כנגד דיכאון פעלו בדרכים שונות על מנת להעלות את רמתם של מוליכים אלה במח, וכך להעלות את השפעתם על תפקוד המח. ואכן, גם התרופות הראשונות הללו הביאו לשיפור בסימפטומים הדיכאוניים והחרדתיים. אך התרופות הישנות השפיעו על עוד הרבה חומרים אחרים במח, ולכן גרמו לריבוי תופעות לוואי, חלקן קשות מאוד.
המהפך היה בהמצאתה של הפרוזק. תרופה ממשפחה שנקראת SSRI- מעכבי קליטה מחדש סלקטיביים לסרטונין. מנגנון הפעולה של הפרוזק היה שונה, והיא עבדה באופן סלקטיבי על סרטונין, וכך נחסכו חלק מתופעות הלוואי. אך תרופות ממשפחה זו לא עוזרות למטופלים שהתמונה הדיכאונית שלהם לא קשורה אך ורק לסרטונין.
לכן פותחה המשפחה החדשה, וסרזוניל בתוכה- SNRI. סרזוניל עובדת כמעט כמו פרוזאק, אך פועלת גם על סרטונין וגם על נוראפרין. התרופה מונעת חזרה של הנוירוטרנסמיטורים לתא ממנו שוחררו (קיים תהליך של מחזור, שנקרא "קליטה מחדש"), וכך גורמת להשארותם לזמן ארוך יותר בסינפסה.
סרזוניל ניתנת במרשם רופא, במינון של 200-600 מ"ג ביום (מחולק לפעמיים). בדרך כלל מתחילים במינון נמוך, ועולים בהדרגה עד קבלת השפעה מיטבית. לוקח לתרופה כארבעה שבועות להגיע לשיא פעילותה.
יתרונות של סרזוניל
סרזוניל היא תרופה קלה, ולכן היא מתאימה בתמונה קלינית לא קשה מידי. ההפסקה של הטיפול התרופתי קל יותר (ללא תסמיני גמילה). כמו כן, התרופה פועלת על סרטונין ונוראפנפרין באופן שווה.
תופעות לוואי
בתחילת הטיפול בסרזוניל חשוב לערוך מעקב ושמירה על המטופל, בגלל תופעות שעלולות להופיע כבר בתחילת הטיפול. לעיתים התרופה גורמת בהתחלת השימוש לתנודות קיצוניות במצב הרוח, יחד עם עלייה במחשבות והכוונות האובדניות.
תופעות לוואי נוספות כוללות סחרחורות, קשיים בשינה, תחושת חולשה או עייפות, יובש בפה, טשטוש הראייה ובלבול. במקרים חמורים ונדירים, יכולה סרזוניל לגרום לפגיעה בתפקודי הכבד ולפגיעה בראייה.
השימוש בסרזוניל אסור לחולי אפילפסיה, משום שהיא עלולה לגרום לפרכוסים. אסור להשתמש בתרופה במקביל עם נוגדי דיכאון ממשפחת מעכבי MAO, ויש לעשות שבועיים הפסקה במעבר בין תרופות ממשפחות אלה.
