פלואנקסול היא תרופה פסיכיאטרית, אנטי פסיכוטית, ממשפחת התרופות הטיפיקליות לטיפול בהפרעות פסיכוטיות. השם הגנרי של התרופה הוא פלופיניקסול, והיא נמכרת גם בשם לואנקסול ופלואנקסול-דפו.
מתי משתמשים בפלואנקסול?
פלואנקסול משמשת לטיפול בהפרעות פסיכוטיות. בראש ובראשונה, נעשה בה שימוש בטיפול בסכיזופרניה, בעיקר כאשר התמונה הקלינית מאופיינת בעיקר בתסמינים חיוביים.
תסמין חיובי הוא כל סימפטום של סכיזופרניה שגורם לתוספת של פעילות. למשל- מחשבות שווא (תוספת של פעילות קוגניטיבית), והלוצינציות (תוספת של פעילות חושית). סימפטומים שליליים הם אלה שגורמים לירידה בפעילות. למשל- קטטוניה, סטופור (קפיאה במקום, בתנוחה משונה, לאורך זמן) או ירידה במוטיבציה וביכולת לתכנן ולפעול.
בכל תמונה סכיזופרנית יש גם סימפטומים חיוביים וגם סימפטומים שליליים. אך מכיוון שפלואנקסול (ובעצם, מרבית התרופות האנטי פסיכוטיות) לא מועילות לטיפול בסימפטומים שליליים, נוטלים אותה כשיש סימפטומים חיוביים בולטים.
פלואנקסול מתאימה גם לטיפול בדיכאון בעל מאפיינים פסיכוטיים (או דיכאון פסיכוטי), ויש לה השפעה גם על החלק הפסיכוטי וגם על החלק הדיכאוני. כמו כן, משמשת גם לטיפול בהפרעות מצב רוח דו-קוטביות (מאניה דיפרסיה), בעיקר כאשר ישנם מאפיינים פסיכוטיים בחלק המאני של המחלה.
איך פועלת פלואנקסול?
פלואנקסול היא תרופה טיפיקלית לטיפול בפסיכוזה. מטרת התרופה היא להעלות את ריכוז הדופאמין במח. דופאמין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור), שמשוחרר על ידי תא עצב אחד ונקלט על ידי קולטנים יעודיים בתא הבא בשרשרת.
כל עוד הדופאמין נמצא בסינפסה (המרווח שבין התאים), הוא משפיע על תא המטרה. כדי שישפיע יותר, רוצים שהוא יישאר בסינפסה יותר זמן. פלואנקסול היא אנטגוניסטית לדופאמין, כלומר היא מצליחה להתיישב על קולטני הדופאמין, ולתפוס אותם. כעת הקולטן לא פנוי לדופאמין, ולכן הדופאמין נשאר בסינפסה וממשיך להשפיע.
פלואנקסול ניתנת על ידי רופא. כאשר הטיפול מתוכנן, ואמור להיות ממושך, הוא ניתן באמצעות כדורים לבליעה. לעיתים, יש צורך בטיפול מיידי בהשפעה מהירה, ואז ניתן להזריק את הפלואנקסול לתוך השריר.
כדורים יש לקחת מספר פעמים ביום, ואילו זריקה ניתנת פעם בשבועיים עד ארבעה שבועות, ולכן טיפול זה עשוי להתאים גם לחולים המתקשים להתמיד בנטילת התרופה לפי הזמן.
תופעות לוואי
פלואנקסול היא לא תרופה סלקטיבית, כלומר- מטרתה לפעול על קולטני הדופאמין, אך היא פועלת על קולטנים נוספים, ולכן נגרמות תופעות לוואי. לפלואנקסול יש פעולה אנטי- כולינרגית (על הנוירוטרנסמיטור אצטיל- כולין). השפעות אלה גורמות לתופעות לוואי כגון עייפות, טשטוש בראייה, ויובש בפה.
התופעות החמורות ביותר שעלולות להתפתח כתוצאה משימוש בתרופה נקראות תופעות אקסטרא- פרמידיאליות. אלה תופעות הקשורות למוטוריקה של הגוף. הנפוצה ביותר נקראת פרקינסוניזם- במחלת הפרקינסון ישנו עודף של דופאמין בסינפסות. כאשר הטיפול התרופתי מעלה את רמת הדופאמין, עלולים להופיע סימפטומים הדומים לאלה שמופיעים בפרקינסון- רעד, פגיעה בקאורדינציה ופגיעה כללית ביכולת התנועה.
פרקינסוניזם הוא לא פרקינסון, משום שפרקינסון הוא מחלה פרוגרסיבית, ואילו הפרקינסוניזם חולף כאשר מפסיקים לקחת את התרופה (מעניין לציין, שהטיפול במחלת הפרקינסון עלול לגרום לסכיזופרניוניזם- תופעות דומות לאלה שמופיעות בסכיזופרניה). תופעות לוואי קלות יותר אך נפוצות הן ירידה בלחץ הדם, עייפות, דיסטוניה, תנועות לא רצוניות ולא נשלטות של הפנים, הלשון והצוואר, רגישות יתר לאור, ייצור של חלב בשדיים, אימפוטנציה, הפרעות במתן שתן.
פלואנקסול לא מתאימה לשימוש בקרב קשישים, אצל חולים הסובלים מעודף פעילות וחוסר שקט, ואצל בעלי גידולים סרטניים או שפירים בכליה או בערמונית. אסור להשתמש בתרופה במקביל עם נוגדי דיכאון, כדורי שינה ותרופות אנטי- היסטמיניות. אצל מטופלים מכורים לסמים אמפטמינים, יבטלו הסמים והתרופה זה את פעילותו של זה.