סיימתם תואר ראשון בפסיכולוגיה? קודם כל – כל הכבוד. שלוש שנים של למידה אינטנסיבית, מאמרים, סטטיסטיקות ותיאוריות – זה לא עניין של מה בכך. אבל אם אתם שואפים לעסוק באמת בעולם הפסיכולוגיה, כנראה שכבר הבנתם שתואר ראשון הוא רק הצעד הראשון.
כדי להפוך את הידע שרכשתם לקריירה מעשית, כזו שמשלבת השפעה, קשר עם אנשים, התפתחות מקצועית ואפילו רישוי – תואר שני הוא השלב הבא.
השאלה היא איזה מסלול מתאים לכם, ולמה בכלל שווה להמשיך?
תואר ראשון בפסיכולוגיה – בסיס חיוני, אבל לא מקצוע
התואר הראשון בפסיכולוגיה מעניק בסיס רחב להבנה של נפש האדם, התנהגות, תהליכים קוגניטיביים ורגשיים ועוד שלל נושאים מרתקים. אבל בפועל, הוא לא מאפשר לעבוד כפסיכולוגים – לא במגזר הציבורי, לא הפרטי ולא בשום מסגרת שמצריכה רישוי מקצועי.
הסיבה לכך פשוטה – מדובר בתואר עיוני. הוא מציג את התמונה הגדולה, אבל לא מעניק את הכלים המעשיים הדרושים לעבודה קלינית, מחקרית או טיפולית. לצורך כך נועד תואר שני בפסיכולוגיה, שממנו מתחיל להתגבש הנתיב המקצועי האמיתי.
אז מה עושים אחרי התואר הראשון? הכירו את האפשרויות
המעבר מתואר ראשון לשני הוא לא אוטומטי – הוא בחירה. ובחירה טובה מתחילה בהיכרות עם האופציות השונות:
פסיכולוגיה קלינית
אם מעניין אתכם ללוות אנשים בתהליכי שינוי ולגעת בנפש – זה המסלול בשבילכם. הוא משלב לימודים מעשיים, סטאז' והתנסות אמיתית בשטח.
בסיום הלימודים תהיו זכאים לרישיון מקצועי ויכולת להשתלב בטיפול במגוון מסגרות, או לפתוח קליניקה משלכם.
פסיכולוגיה חברתית
מסלול מרתק למי שנמשך לעולמות של השפעה חברתית, תקשורת, דינמיקה קבוצתית, מגדר, עמדות, פוליטיקה ועוד.
התואר הזה אומנם לא מכשיר לטיפול פרטני, אבל כן פותח דלתות למחקר, ייעוץ ארגוני, ניהול פרויקטים חברתיים, עבודה במגזר הציבורי או בשלל עמותות וארגונים.
פסיכולוגיה תעסוקתית
כאן הפוקוס הוא על עולם העבודה: מיון עובדים, הערכות תפקוד, ניתוח ארגוני, פיתוח מנהלים ועוד.
המסלול מתאים במיוחד למי שמעוניין לשלב בין פסיכולוגיה לעסקים או למשאבי אנוש, ולעבוד מול ארגונים מכל הסוגים.
פסיכולוגיה חינוכית
מסלול שמתאים לכל מי שרוצה להשתלב במסגרות חינוכיות כמו גנים, בתי ספר, מערכות רווחה וחינוך ולסייע לילדים, הורים וצוותים חינוכיים בהתמודדות עם קשיים רגשיים, התנהגותיים או לימודיים.
פסיכולוגיה שיקומית
תחום שמשלב טיפול רגשי עם תמיכה באנשים המתמודדים עם פגיעות פיזיות, מחלות כרוניות או משברים תפקודיים. פסיכולוגים שיקומיים משתלבים לרוב בבתי חולים, שיקום קהילתי ומרכזי טיפול מתקדמים.
מסלולים בינתחומיים
יש גם כאלו שבוחרים לשלב את הפסיכולוגיה עם תחומים כמו ניהול, טכנולוגיה, מדעי המוח או טיפול באומנויות שיכולים להוביל לקריירות פחות שגרתיות, אך לא פחות מרתקות.
פסיכולוגיה קלינית או חברתית – מה באמת ההבדל, ולמי זה מתאים?
אם אתם מתלבטים בין שני המסלולים הפופולריים ביותר – קלינית וחברתית – כדאי להבין את ההבדלים המרכזיים:
הקלינית עוסקת בטיפול רגשי-נפשי פרטני. כאן תתמודדו עם חרדות, טראומות, דיכאון, קשיי זהות – ותעברו בעצמכם תהליך אינטנסיבי של הכשרה והתפתחות מקצועית. זו דרך שמתאימה לאנשים עם חוסן אישי, אהבה לעבודה טיפולית ונכונות להשקיע בטווח הארוך.
החברתית, לעומת זאת, פונה למי שסקרן להבין תהליכים קבוצתיים, תופעות חברתיות ותרבותיות, ולהשפיע דרך מחקר, חינוך או ייעוץ חברתי. לא תדרשו לעבור סטאז' או לטפל באנשים אחד-על-אחד, אבל כן תצטרכו חשיבה אנליטית, סקרנות ומחויבות לשינוי חברתי.
מה תואר שני נותן מעבר להכשרה?
תואר שני בפסיכולוגיה הוא הרבה מעבר לעוד שלב בלימודים – הוא מנוף אמיתי לקריירה. הוא מעניק הזדמנות לקבלת רישיון מקצועי בתחומים מסוימים, מעניק עומק, מומחיות ואמינות בעיני מעסיקים ולקוחות, ומגדיל משמעותית את אפשרויות התעסוקה והשכר.
עם תואר שני בפסיכולוגיה תוכלו להשתלב במגוון תחומים – מטיפול פרטני, דרך עבודה בארגונים, ועד מחקר וחינוך – גם בארץ וגם בחו"ל.
לסיכום, לימודי תואר שני בפסיכולוגיה הם לא רק המשך ישיר לתחום לימודי, הם התחלה חדשה – התחלה של התמחות, של זהות מקצועית ושל שליחות אמיתית.
