מחקרים שנערכו על ידי צוות מדענים מאוניברסיטת בן גוריון ומהאוניברסיטה העברית, מראים כי ניתן להשתמש באימון קוגניטיבי ממוחשב לשם הפחתת הנטייה להפרעות נפשיות.
המחקר שהתפרסם באפריל 2014 בכתב העת Clinical Psychological Science, הוכיח כי תהליך אימון של שלושים דקות מפחית את הדפוס של מחשבות שליליות המתעוררות כתוצאה מהיזכרות בחוויה שאינה נעימה. לאורך זמן, החזקה בדפוסי תחושות ומחשבות אלו, עלול להוביל להתפתחות הפרעות נפשיות.
כל אדם חווה מעת לעת תקופות קשות בחייו הגורמות לו לתחושות ומחשבות שליליות, וכל התקופות האלו מקורן באירועים משמעותיים שליליים בחיים. בשפה המדעית נקראים דפוסי חשיבה אלו 'רומינציה', כלומר, העלאת גרה נפשית.
תהליך זה מפחית את יכולת ההתמודדות עם אירועים דרמטיים בחיים, ואנשים הסובלים מתופעה זו מצויים בסיכון לפיתוח הפרעות נפשיות. אימון קוגניטיבי ממוחשב יכול להפחית, להעלים ולמגר את "הקולות" בראש המובילים להתדרדרות נפשית ופיסית.
מהלך המחקר
בתחילת המחקר, חולקו המתנדבים שהשתתפו במחקר לשתי קבוצות: קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי. בשתי הקבוצות, עברו המשתתפים אימון שדרש מהם ביצוע משימה פשוטה הכרוכה בגיוס בקרה קוגנטבית, תהליך המאפשר התעלמות מהסחות דעת בעת ביצוע פעולה שדורשת ריכוז רב.
שיטת האימון הממוחשב פותחה לאחר ממצאים קודמים של צוות החוקרים, שהוכיחו כי גיוס בקרה קוגניטיבית גורם להפחתה בהשפעות מזיקות המעוררות תגובה רגשית עוצמתית. בהתאם, התבקשו המתנדבים בקבוצת הניסוי להפעיל בקרה קוגניטיבית לפני שהוצגו להם תמונות שליליות לעיתים קרובות, ובמקביל, משתתפי קבוצת הביקורת התבקשו להפעיל בקרה קוגניטיבית לפני שהוצגו להם תמונות שליליות לעיתים רחוקות בלבד.
בהמשך התבקשו מתנדבי שתי הקבוצות להעלות בדמיונם זיכרון של אירוע שלילי שגרם להם לתחושת אכזבה או חרטה. לאחר תיעוד האירוע, הם התבקשו להשיב על שאלון שבדק את מידת הרומינציה אותה ביצעו מיד לאחר ההיזכרות. בשלב הבא של המחקר, הם ענו על שאלון שמטרתו היתה הערכת רמת הרומינציה האישיותית שלהם. כלומר, באיזו מידה הם עסוקים במחשבות רומינטיביות בחיי היומיום.
תוצאות המחקר
המשתתפים בקבוצת הניסוי דיווחו על ירידה במחשבות רומניטיביות לעומת השתתפים בקבוצת הביקורת. בנוסף, מצאו אנשי צוות המחקר כי ככל שהמשתתפים בקבוצת הביקורת היו בעלי נטיית אישיות גבוהה יותר לרומינציה, הם הפגינו מצב רוח עכור יותר במהלך הניסוי. הקשר זה לא התקיים בקבוצת הניסוי. במילים אחרות, האימון הוביל לביטול הקשר בין מצב רוח דיכאוני לבין נטייה לרומינציה.
באמצעות המחקר, הוכיחו המדענים כי אימון ממוחשב קצר מפחית את הנטייה לתחושות ומחשבות שליליות בעת היזכרות באירוע שאינו נעים. תוצאות המחקר מהוות פריצת דרך לפיתוח שיטות פעולה המסייעות לאנשים הסובלים מנטייה להפרעות נפשיות.
לדברי ד"ר נוגה כהן, מראשי צוות המחקר, אדם יכול להימנע מגירויים תחושתיים שליליים ביותר, וגם אם הוא חווה אותם, הוא יכול להימנע מהשפעתם על מצבו הפיסי, התנהגותו ואופן הפעילות המוחית שלו. תוצאות המחקר הן משמעותיות ביותר ומובילות לקביעה כי בעזרת אימון ממוחשב ניתן לסייע לאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות.
ד"ר נילי מור, אף היא ממובילת צוות החוקרים, סבורה כי קו מחקר זה מעיד על האופן בו אנשים סובלים מרומינציה, ומה גורם להם לסגפנות. באמצעות המחקר, ניתן להוכיח כי אימון קוגניטיבי ממוחשב מחלץ אדם מ"מחול שדים" שלילי אשר עלול להיות הרסני.
