חרדת החמצה, בלועזית – Fear of Missing Out, הינה סוג של הפרעה רגשית הנמצאת בנסיקה. כיום, היא עדיין לא מוגדרת כהפרעה נפשית של ממש, אולם מרבים להעריך כי היא יוצרת טרדות, מועקה וסטרס לא פחותים ביחד לחרדות, כפייתיות או דאגנות קלינית.
חרדת החמצה התפתחה לה בעידן הטכנולוגי
העיסוק בחרדת ההחמצה מוכר מן השנים האחרונות. במיוחד בעשור האחרון. קיימת חפיפה מסוימת בין התמכרות לאינטרנט ורשתות חברתיות לבין חרדת ההחמצה. זאת, למרות שחרדה כזאת יכולה להתקיים גם במנותק מן העיסוק במדיה המקוונת.
ככלל, החרדה הזאת מוגדרת בתור חשש יציב ובלתי חולף מהחמצה של פעילויות חברתיות שאחרים חווים או מהישארות בלתי מעודכן במידע הזמין לבני קבוצת השווים. דוגמא לכך הינו החשש להחמיץ את הכיף שבבילוי במסיבה ותחושת הכרח לצאת לבלות במקום לבצע פעילויות אחרות (לימודים, תחביבים, טיולים וכו'). דוגמא אחרת, לא פחות רלוונטית – הרצון להישאר מעודכן נון סטופ בעדכונים, סטטוסים ומידע הזורם ברשתות החברתיות. מכיוון שהפעילות שבהן הינה בלתי פוסקת, הרי שהדבר מביא לעליה דרמטית בדיווחי הציבור אודות חרדת החמצה. כלומר, ל-FOMO במובן העדכני הקשר טכנולוגי לא פחות מכפי שיש לכך הקשר חברתי.
כיצד חרדת ההחמצה משפיעה על נפש האדם?
איגודי הפסיכולוגים והפסיכיאטרים בעולם טרם גיבשו הסכמה רחבה אודות הסכנות או ההתמודדות עם חרדת ההחמצה. עם זאת, המחקרים שבוצעו עד כה מעלים כי היא מקושרת בקשר הדוק עם תופעות שליליות מבחינה נפשית. למשל, הסובלים מחרדה זו מגלים נטייה לשמרנות והתנהגות חברתית מרצה. כלומר, שמים את צרכיהם או רצונותיהם בצל, ביחס לרצונות או לציוויים ה"נכונים" חברתית כפי שמשתקף ברשתות חברתיות. בנוסף, החרדה מפני החמצה של דבר מה עלולה לפגוע בתפקוד החברתי הממשי. כלומר, מי שמגלה התנהגות כפייתית ביחס למעקב אחר המתרחש בפייסבוק, למשל, או בכל רשת חברתית אחרת, מזניח את הקשרים החברתיים בעולם הממשי. בנוסף, החרדה הזאת עלולה באופן אירוני לגרום לבידוד חברתי, לתחושת חוסר סיפוק מתמדת, דיכאון או התמכרות לפעילות אונליין.
האם חרדת החמצה מתרחשת גם מחוץ לרשת?
מדענים מעריכים כי תמיד הייתה קיימת במידה מסוימת חרדת החמצה, אך לא כפי שהדבר מתבטא בימינו. מאז ומעולם, אנשים הרגישו כי בכדי להשיג דבר מה, עליהם לוותר על דבר מה אחר. למשל, הרוצה ללמוד לנגן בפסנתר יצטרך לוותר על עיסוק אחר, למשל השתתפות בחוגי מדע או לימודי תכנות. אך בעידן הנוכחי, שבו קיימת תחושה של זמן בלתי מספיק וריבוי אפשרויות, הדברים הגיעו לכדי הקצנה. פסיכולוגים מדגימים זאת למשל בריבוי של פעולות פנאי, לרמה שלעיתים גורמת לאובדן הנאה מפעילות שבעבר נחשבה למהנה. דוגמא נוספת, הורים השולחים את ילדיהם לשלל חוגים, על מנת להספיק יותר. ברקע, החשש שלא להספיק עוד פעילות, עוד חוג, עוד מסיבה או עוד עדכון "חם" שפורסם ברשת. גם תופעת ה"בינג'" נחשבת במידה מסוימת למקובלת כל כך מתוך החשש להחמיץ את הסדרה שעליה כולם מדברים. אם כן, ללא ספק החרדה מהחמצה ניכרת היטב הן בתוך הרשת והן מחוצה לה.
אילו גורמים מאיצים את חרדת ההחמצה?
יש כמה גורמים המאיצים את חרדת ההחמצה. חוסר שימת גבולות הורית, המאפשרת שקיעה של צעירים, לרבות ילדים קטנים מאוד, בעולם הווירטואלי. מוטיבציה חיצונית, כלומר אי הגדרת מטרות או יעדים אישיים ובמקומם, הנעה מתוך שימת לב לשיח חברתי חיצוני (ברשת ומחוצה לה). זמינות הסלולר והפיכתו של אביזר תקשורת זה לסוג של "יד שלישית" הזמינה בכל עת. הבשורות הטובות – מודעות, רצון לשינוי וטיפול יכולים להקטין ואף להכחיד את חרדת ההחמצה בכל גיל.
