חרדה היא תופעה נפוצה מאד, שיכולה להופיע בכל גיל, בקרב צעירים וגם מבוגרים. חרדה אצל בני נוער מזוהה, לרוב, כחלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות, אך כשהיא מתונה ונחשבת גם לסבירה יותר.
לעתים החרדה מגיעה לעוצמות גבוהות ולתחושות קשות, המשפיעות לא מעט על איכות חייו של המתבגר החווה אותן.
הטיפול בחרדה יכול להיעשות במספר דרכים, באמצעות תרופות פסיכיאטריות, באמצעות שיחות ומפגשים עם אנשי מקצוע, המתמחים בכך.
התבגרות: שלב מורכב בחיים
עם השינויים הרבים החלים בגוף, מגיעים גם שינויים תודעתיים ומשתנות התפיסות לגבי החיים. האופן שבו רואה המתבגר את העולם הופך למורכב יותר וככל שחולף הזמן הוא מבין שהחיים הם "עסק לא פשוט". במהלך תקופה זו הוא מגבש את זהותו העצמית ומפריד את עצמו מהוריו.
לכל אלה נלוות לא מעט ספיקות וגם תהיות לגבי יכולותיו וכישוריו, המעוררות לרוב חרדה רבה. החרדה אצל מתבגרים יכולה להופיע בדרגות שונות ולבוא לידי ביטוי בדרכים רבות. כשהיא מתונה ונשלטת, היא נחשבת לתופעה נורמלית.
אולם, כשהיא מערערת לחלוטין את המתבגר ונלווים לה סימפטומים רגשיים וגם סימפטומים התנהגותיים נוספים, כמו למשל הפרעות התנהגות, דיכאון ואפילו הפרעות אכילה, הדבר מצריך טיפול.
מגוון גורמים אחראים לחרדה בבני נוער
בני נוער עשויים להיות חשופים לסביבה עמוסה בלחצים וציפיות גבוהות, משברים במשפחה, לחץ חברתי, מסרים עוינים ברשת ופחד מפני כישלון או קושי להתמודד בהצלחה עם יעדים, תחרויות וציפייה להישגים.
הם מגיבים בחרדה כשהם נמצאים במצב, הנתפס על ידם כמסוכן או במקרים של לחץ מתמשך, המגיע מסביבתם הקרובה. כל אלה משפיעים על תחושתם האישית, על התנהגותם, על מחשבותיהם וגם על תפקודם של בני הנוער.
תסמיני חרדה בבני נוער
חרדה מתונה אצל מתבגרים היא דבר טבעי ומובן מאד. יחד עם זאת, במקרים קיצוניים, היא עשויה לעכב את ההתפתחות ולהציב אתגרים מורכבים.
התסמינים הנלווים לחרדות אצל בני נוער, המצריכות טיפול, הם שינויים התנהגותיים, ירידה בתפקוד בין אם בתחום החברתי או בתחום הלימודי, פגיעה בהתנהלותו של המתבגר מול הסביבה הקרובה, והבעת מצוקה ישירה.
האבחון מבוצע תוך התייחסות לסימפטומים הנלווים לחרדה ולאור מפגש עם פסיכיאטר לצורך הערכת מצבו של המתבגר ומידת החרדה שממנה הוא סובל.
הטיפול המוצע לבני נוער הסובלים מחרדה כולל שתי שיטות
טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שמטרתו להתמקד בתסמיני החרדה שמהם סובל המתבגר ונטרול מחשבותיו השליליות יחד עם התנהגויות שונות המשרות סימפטומים אלה. במקביל, חשיפתו לגורמי הפחד כדי לעזור לו להתמודד עימם בצורה טובה יותר.
אפשרות הטיפול השנייה היא טיפול פסיכודינמי, המאלץ את המתבגר להתמודד עם מושא הפחד ובמקביל להיות מודע לגורמים לחרדה.
קיימת חשיבות רבה מאד לטיפול המשפחתי הכולל וגם להדרכת ההורים כדי לשפר את התקשורת בין בני המשפחה ולייעל את תהליך ההתמודדות של המתבגר עם כל התסמינים המורכבים הנלווים לחרדה.
