הרפורמה בבריאות הנפש, עליה הוסכם לפני כשלוש שנים, יצאה בשעה לטובה לדרך בראשון ביולי, 2015 באופן רשמי. במסגרת הרפורמה תועבר האחריות על תחום בריאות הנפש לקופות החולים מהמדינה.
מרגע כניסת הרפורמה לתוקפה, כל מטופל בבריאות הנפש ללא יוצא מן הכלל, יצטרך להגיש טופס התחייבות כספית של הקופה (טופס 17) על מנת שיוכל ליהנות משירותי בריאות הנפש – בין אם מדובר בשירות הניתן במחלקת אשפוז, במוסדות השונים, באחת מחמישים ושש תחנות בריאות הנפש של המדינה או באחת משישים ואחת מרפאות בריאות הנפש שמפעילות קופות החולים.
מי זכאי לקבל כיום טיפול נפשי בישראל בהתאם לרפורמה?
הרפורמה לא יצרה שום שינוי בכל הקשור לזכאות לטיפול. אי לכך, כל תושב ישראלי שזקוק לטיפול לפי שיקול דעת מקצועי, יוכל לקבל שירותים פסיכיאטריים. קופות החולים מחויבות לספק את הטיפול הנפשי לכל המבוטחים שנמצאו זכאים לקבלת טיפול, בכל הגילאים, ללא יוצא מן הכלל. על מנת לקבל את הטיפול הנפשי על המטופל לפנות למוקד קופת החולים אליה הוא משתייך או לרופא המשפחה שלו.
רשימת השירותים הכלולים בסל
להלן שירותי בריאות הנפש הכלולים בסל:
- שירותי אשפוז פסיכיאטרי במחלות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים.
- שירותי אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים פסיכיאטריים.
- שירותים של אבחון, הערכה, טיפול וייעוץ פסיכיאטרי, טיפול אישי, התערבות במשברים, טיפול משפחתי, טיפול קבוצתי, ביקורי בית במידת הצורך, מעקב ותמיכה במסגרת שירותי המרפאה.
- טיפול יום במרפאה.
- מתן תעודה רפואית על מבוטח או חוות דעת פסיכיאטרית על מבוטח, אחרי שעבר בדיקה במרפאה לפי צו בית משפט או לפי הוראת פסיכיאטר מחוזי.
- סיוע בהגשה של בקשה לוועדת שיקום אזורית בהתאם לחוק שיקום נכי נפש, לרבות הכנת חוות דעת פסיכיאטרית לוועדה.
האם המידע הרפואי הרלוונטי יועבר לקופות החולים?
לאחר שהאחריות תעבור באופן מלא לקופות החולים, המידע הרלוונטי אודות מצבו ועברו הפסיכיאטרי של המטופל יעבור גם כן לקופות החולים ממסגרות הטיפול השונות, כפי שנהוג ומקובל בכל תחומי הטיפול והרפואה שבאחריותן של קופות החולים, המחויבות לכללי הפרטיות והסודיות של מבוטחיהן, בהתאם לכללי החיסיון של המידע הרפואי בישראל.
באופן עקרוני מבוטח שלא מעוניין להעביר לקופת החולים את המידע הרלוונטי, יכול לבקש זאת באופן מיוחד, אך עליו להבין ולקחת בחשבון שהימנעות מהעברת המידע עלולה לגרום לפגיעה באפשרותו להמשיך ולקבל טיפול במסגרת הטיפולית הנוכחית.
כיצד מטופל ותיק יטופל לאחר כניסת הרפורמה לתוקפה?
מטופלים ותיקים יכולים להמשיך להגיע לאותה המרפאה כל עוד לא הופנו למרפאה אחרת על ידי קופת החולים אליה הם שייכים. אם המטופל הופנה לקבלת טיפול במרפאה אחרת והוא מעוניין להמשיך לקבל טיפול במרפאה הנוכחית, באפשרותו לבקש מקופת החולים להישאר במרפאה הנוכחית. בכל מקרה של הסתייגות באפשרות המבוטח ליצור קשר עם נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בטלפון מספר 5400*.
המתנגדים הנחרצים לרפורמה
חשוב לציין שהרפורמה יוצאת לדרכה כשברקע נשמעים לא מעט חששות מצדם של לא מעט מתנגדים. בין היתר עוסקים החששות בסוגיות של פרטיות, זכאות לטיפולים, סודיות המידע, בעיות תקציב ועוד. למעשה, כבר ביום רביעי, עת יצאה הרפורמה לדרכה, התקיימו הפגנות מצד המתנגדים של הרפורמה. כך לדוגמה כבר בשעות הבוקר הפגינו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים רבים בירושלים מחוץ לבניין הנהלת משרד הבריאות.
הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח בישראל (הסתדרות המח"ר) ואיגוד העובדים הסוציאליים הודיעו על כך שיפסיקו לשתף פעולה עם משרד הבריאות בכל הקשור לרפורמה והורו למטפלים ולעובדים הסוציאליים להתעלם מההנחיות של הרפורמה, כלומר להימנע מרישום של המידע הרפואי של המטופלים שלהם בתיק הממוחשב ולהמשיך לקבל מטופלים גם בלי טופס 17.
אחד המתנגדים הבולטים לרפורמה הוא ארגון "בנפשנו". לפי אנשי הארגון, הרפורמה מהווה פגיעה אנושה וחמורה בציבור הישראלי, בזכאות הציבור לטיפול נפשי ראוי ובזכאות הציבור הישראלי לבריאות, כמו גם פגיעה בזכות לפרטיות ופגיעה בסודיות.
ראו גם:
מחקר ישראלי חדש מצא: טיפול פסיכולוגי ממושך מפחית כנות אך מעלה את היצירתיות
