הציבור הרחב מעריך את איכות הטיפול הפסיכולוגי בהשגת הטבה במצוקה נפשית. הפחתת סימפטום מציק כגון מתח, לחץ, חרדה או 
סימפטום קליני בדרגת חומרה גבוהה יותר. אך יש להוסיף לכך עוד רבדים (שנסקור בהמשך). ללא ספק אבן יסוד של טיפול נפשי מבוסס על כנות. ככל שהמטופל יהיה יותר פתוח, יותר משתף ויותר אמיתי אל מול המטפל או המטפלת, כך תושג תוצאה טובה יותר. אולם, מחקר חדש ישראלי העלה ממצא מפתיע למדי. למעשה, במהלך טיפולים פסיכולוגיים ארוכי טווח (בני מספר חודשים), עולה הנטייה של המטופלים להסתיר היבטים שונים ואף לטשטש את האמת. האם זה בהכרח מעיד על כישלון טיפולי? התשובות מפתיעות.
על חשיבות הכנות בתהליך הטיפול הפסיכולוגי
זמן האיכות שבין מטפל לבין מטופל נחשב למועד האידאלי שבו האמת יוצאת לאור. אמת פנימית, רוחנית וגם אמת שבין אדם לחברו (או ליתר דיוק, בין אדם למטפלו). בדיוק משום כך, חלה החובה על פסיכולוג ומטפל נפשי לשמור על חיסיון מלא. כל מה שנאמר בטיפול, לא מגיע לאוזניו של אף צד שלישי כלשהו.
חשיבות האמת והכנות ראויה לציון מיוחד בתקופה זאת. כאשר טיפול נפשי הפך לנחלתם של רבים מאיתנו. זוהי תוצאה ברורה של התרכזות מדע הפסיכולוגיה ברווחה הנפשית של האוכלוסייה הכללית. זאת בעוד שבעבר העיסוק התמקד יותר באנשים שהוגדרו כבעלי הפרעות נפשיות קליניות או "נוירוזות". אבל בעוד טיפול פסיכולוגי כבר לא נחשב ל"בושה" ורבים מודים שהם נעזרים במטפלים נפשיים (ויש אף הגאים בכך), מחקר ישראלי גילה ממצא בלתי צפוי. המחקר, שיזם יונתן לאוס הלומד בימים אלא לתואר שלישי (PHD) בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, מגלה כי לא תמיד, טיפול הולך יד ביד עם כנות.
כך מסתבר: ככל שהטיפול מתארך, כך כנות המטופל יורדת
מה שעלה במחקר, שבו השתתפו יותר מ-60 איש שעברו טיפול נפשי לאורך חצי שנה ויותר, נוגע לכנות בין מטופל לבין מטפל. התברר, כי בשלב מסוים, דווקא כאשר דומה כי הטיפול הפסיכולוגי משיג תוצאה חיובית, רמת הפתיחות והכנות של המטופלים מגלה סימני נסיגה. אין מדובר על כך כי המטופלים הפכו לשקרנים פתולוגיים אלא התברר כי הם מפתחים סוג של יכולת להיצמד לעובדות בצורה יותר רופפת. למרבה ההפתעה, המחקר גילה לא רק זאת. היא גילה עוד כי יתכן שמדובר על תוצאה טבעית ואף הכרחית. בנוסף, לצד ירידה במדד הכנות, נרשמו במקביל עליות במדדים אחרים כגון יכולת יצירתית וגמישות מחשבתית.
לאור הממצאים, פסיכולוגיים נדרשים לגמישות ויצירתיות מחשבתית
מומחי בריאות הנפש אשר הספיקו לסקור את ממצאי המחקר העלו כמה סברות מרתקות. ראשית, רבים מהמטופלים הסובלים ממוצקה נפשית סובלים גם מקיבעון מחשבתי. קושי להשתחרר מתבניות ורצון להיצמד לאמת אחת יחידה. הטיפול, בד בבד עם מתן תחושה של שחרור מסימפטומים מציקים כדוגמת סטרס או חרדות, כפייתיות או קיבעונות, מביא גם לשיפור בגמישות המחשבתית. אחרי הכל, היכולת לראות את התמונה המורכבת, לדעת מתי שקר לבן אינו רק מותר אלא גם רצוי חברתית, מאפיין את האנשים הנורמטיביים.
יצירתיות, משחקיות וגמישות במחשבה, מהווים תוצר חיובי של תהליך טיפולי. כחלק מהעניין, ככל הנראה אין מנוס מירידה ברמת הכנות שבין מטופל לבין מטפל. כמובן, הכל עניין של מינון. נדרשת עדיין מידה נכבדה של אמת וכנות, בדיוק כפי שכולנו נדרשים לכך, בחיי היום יום, בחיי המשפחה ובכל אינטראקציה חברתית החשובה לנו. היכולת לחבוש מסיכות, לנהל תפקידים חברתיים שונים, לקיים אינטראקציות חברתיות ולשמור על רווחה נפשית, כל אלה מהווים תוצר חשוב, של טיפול נפשי מוצלח. וכן, לפעמים צריך גם לדעת לשקר.
