המושג "טיפול פסיכולוגי" מתייחס לאינספור גישות טיפוליות העוסקות ברפואת הנפש. עם זאת, הטיפול הפסיכולוגי מובחן בדרכו הייחודית, ולא כל שיטות הטיפול הינן בהכרח תחת המטריה הפורמלית של "פסיכולוגיה".
על מנת לגשת אל הנושא, יש להבין תחילה כי הפסיכולוגיה הקלאסית התייחסה לכל גישה טיפולית או תאורטית המתייחסת לנפש, מחלותיה או מבניה. עם זאת, כיום אנו נוהגים לעשות הפרדה על בסיס הפרקטיקה או אופן העבודה עם המטופל.
פסיכיאטריה אל מול פסיכולוגיה
האם פסיכיאטריה היא פסיכולוגיה? מבחינה תאורטית כאמור כן, מאחר והפסיכיאטריה מתייחסת אל הממד הביולוגי-רפואי לצד זה הנפשי. במילים אחרות, הנחת היסוד בפסיכיאטריה היא שניתן לזהות מרכיבים ביולוגיים-רפואיים במחלות נפשיות ועל גם לטפל בהן תוך שימוש בפרקטיקות רפואיות, כגון מתן תרופות.
לא כל הגישות הפסיכולוגיות גורסות זאת, גם אם כמעט כל מטפל כיום יכול להיעזר בגורם פסיכיאטרי במסגרת טיפולית מסוימת. במילים אחרות, בהחלט ייתכנו מצבים טיפוליים שבהם יהיו יותר מגורם אחד מעורב – גורם כגון פסיכולוג קליני ולצדו פסיכיאטר. האחד יתמקד יותר בטיפול הנפשי ובתהליכים הנפשיים, והשני ישלב גורמים תרופתיים ואספקטים מקצועיים אחרים.
טיפול בתרפיה אל מול פסיכולוגיה
שיטות טיפול נוספות, אשר הפער ביניהן לבין הטיפול הפסיכולוגי אולי קטן יותר, הינן טיפולי התרפיה:
- טיפול באומנות
- טיפול במוזיקה
- פסיכודרמה
- דרמה תרפיה
- ביבליותרפיה
גישות טיפול אלו, חלקן וגם זה משתנה בין מטפלים, הינן באוריינטציה יותר חווייתית-רגשית מאשר פסיכולוגיה קלינית. במהלך הטיפול, המטופל יכול להשתמש, להביא, להתייחס או להיעזר באופנים שונים באלמנטים הקשורים בעולם הטיפולי הספציפי. דרך העבודה היצירתית/חווייתית, עולים תכנים שונים אשר אולי לא היו מופיעים באופני טיפול אחרים.
בטיפול הפסיכולוגי הקלאסי, אשר ממוקד יותר באמירות ודברי המטופל, משמען, השיח הדינמי בין המטפל למטופל, התוצרים הרגשיים והנפשיים של העבודה, וכדומה – כמעט ואין עיסוק בחומרים חיצוניים לטיפול, אך גם ראוי להעיר כי כמובן שזה משתנה ממקרה למקרה. בנוסף, הטיפול הפסיכולוגי נוטה להיות ארוך טווח, להתעמק בנבכי הנפש והמבנה הנפשי, ולעסוק בצדדים אבחוניים שונים.
פסיכואנליזה אל מול פסיכולוגיה
הגישה הפסיכואנליטית הינה משנתו של פרויד, והיא בנויה בראש ובראשונה על המקום העיקרי והבלתי מעורער של דברי המטופל. על פי פרויד, אין קשר טיפולי בין פסיכואנליזה לבין למשל רפואה, ומדובר בעמדות שונות לחלוטין כאשר הפסיכואנליזה מניחה את כל הידע בידי המטופל – לא המטפל. כך, הדבר המרכזי שחשוב בטיפול הוא המטופל, אמירותיו, המשתמע מכך, ולא אבחון המטפל.
הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה יכולים להיות קרובים מאוד זה לזה, כאשר עיקר ההבדלים ביניהן נגזר מאופן הטיפול, מוקד הטיפול ועמדת המטפל. בעוד הטיפול הפסיכולוגי הקליני יתמקד יותר במחלה, מאפייניה, ההיסטוריה שלה, ועל מטרת הטיפול – ריפוי המחלה. בפסיכואנליזה הטיפול יתמקד יותר במטופל עצמו, בסימפטומים שהוא מביא עמו כפתרון לבעיה סובייקטיבית, ובתצורות השונות של הלא-מודע בסובייקט הספציפי בטיפול.
מתי כדאי להסתייע בטיפול פסיכולוגי, ובאיזו גישה כדאי לבחור?
זוהי שאלה מורכבת ביותר, ופעמים רבות אין תשובה חד-משמעית לכך. על כן, תחילה חשוב להבהיר – הרבה יותר חשוב מהשיטה הרשמית של הטיפול היא המטפל והקשר עמו. לכך אין תחליף. כאשר אתם חשים שמשהו עובד במפגש עם מטפל או מטפלת מסוימים, ייתכן וזה הדבר החשוב ביותר. כמובן שרצוי לוודא כי אכן מדובר בבעל מקצוע מהימן תחילה.
כאשר מדובר בבעיות או מצוקות נפשיות, יש להבדיל בין מצבים קטנים ונקודתיים ובין צורך אמתי בטיפול. אם אתם מחפשים מענה נקודתי, קצר, אשר מתייחס לעניין ספציפי ולא חמור במיוחד – כל גורם טיפולי אשר תפנו אליו יכול להועיל. אומנם לא כדאי לפנות לפסיכיאטר במקרים אלו, מאחר והם מטפלים במקרים מורכבים הרבה יותר אשר לרוב מערבים צורך תרופתי.
כאשר מדובר במקרה מורכב יותר, המשלב מצוקה אמתית או קושי נפשי חמור, רצוי לפנות לגורם כגון פסיכולוג או פסיכואנליטיקאי. כמובן, ניתן להיעזר לאורך הדרך במטפלים מסוגים שונים, וייתכן מאוד שדווקא דרך יצירה יעלו תכנים נפשיים אחרים. אך כאשר מדובר בבעיות נפשיות אשר בהן ישנה מורכבות הקשורה לא רק בעניין נקודתי, אלא במבנה הנפשי וכלל המרחב הרגשי-נפשי – ישנו צורך בטיפול מעמיק יותר. על מנת להצליח ולהוביל שינוי משמעותי בחיי מטופלים, ראוי לגעת בתמונה הנפשית הסובייקטיבית אשר משתנה לחלוטין בין מטופלים.
