אולי זו תחושה פנימית, ואולי זו התנהגות לא אופיינית לו – אך אתם מרגישים שמשהו אינו בסדר עם ילדיכם. פתאום הוא מסתגר בחדרו לשעות ארוכות, ממעיט בשיחות, נעלם, מופנם יתר על המידה, אינו מתפקד בשגרה. אולי דווקא להפך הדבר – הוא מוחצן באופן קיצוני, אולי אגרסיבי, התקפי זעם, שיחות מלאות במילים וריקות מתוכן, וכדומה. כך או כך, אתם מבחינים כי משהו אינו תקין, הוא במצוקה ואתם לא יודעים כיצד לגשת או לפנות אליו.
גם מעבר לכך, אתם מקבלים פידבקים קשים מהסובבים אותו – מורים, ילדים אחרים, ואחרים. אולי הציונים שלו התדרדרו בצורה קיצונית, לצד התנהגות לא טבעית. ואולי הוא גם אומר זאת באופן מפורש – משהו לא בסדר. אתם מרגישים שצריך לפנות לבעל מקצוע מתאים, ואינכם בטוחים מהו הדבר הנכון לעשות. ייתכן וגורם פסיכיאטרי המומחה בבני נוער והמצוקות הנפשיות העוברות עליהם הוא המענה הנכון.
החשיבות בטיפול פסיכיאטרי
לפעמים נערים חווים בעיות במישור האישי או החברתי, ודרכי ההתמודדות אתן אינן מיטביות. הם יכולים להתנהג באופנים קיצוניים, להתבטא בחריפות ותוקפנות, ואולי לבחור בהתנהגות מתגוננת ולהימנע מסיטואציות חברתיות שונות. אין זה אומר כי לנער יש הפרעה אישיותיות או בעיה נפשית עמוקה, ולפעמים באמת מדובר בסיטואציה חברתית ספציפית אשר עליו לפתור באופן נקודתי.
מצד שני, כאשר התנהגות ותחושות קשות מלוות את הנער לאורך תקופה ארוכה, או בצורה חריפה במיוחד – ייתכן והוא סובל מבחינה נפשית בצורה עמוקה ובעייתית הרבה יותר מאשר נראית לעין. במקרים כאלו, חשוב לתת לנער את המענה הנפשי הרלוונטי, ולאפשר לו מרחב טיפולי אשר בו יוכל להוציא ולבטא את הקשיים שהוא חווה ולא יכול להתמודד עמם בדרך אחרת.
כאשר מענה טיפולי ניתן בזמן, ניתן לפעמים למנוע את התפתחותם של בעיות לכדי הפרעות קשות יותר. כאשר מופיעה הפרעה נפשית, בין אם במישור האישי או החברתי, מדובר במצב מורכב אשר אינו נשאר סטרילי. לרוב, מתחילות להתלוות ולהופיע תופעות נפשיות שונות לצד הבעיה המקורית, והמצב עלול להתדרדר ולהחמיר. טיפול נפשי יכול לעזור ואולי אף למנוע התדרדרות כזו, וכן לאפשר לנער דרכים להתמודד באופן מיטבי יותר עם מצבו.
אבחון פסיכיאטרי והתאמת הטיפול
רוב האנשים מכירים את הטיפול הפסיכיאטרי כמענה רפואי-נפשי אשר בו נותנים למטופל את התרופה המתאימה למצבו המורכב. אומנם זה נכון, אך אין זו התמונה המלאה. מטופל אשר מגיע לטיפול פסיכיאטרי עובר תחילה תהליך אבחוני אשר מורכב מאספקטים רפואיים ונפשיים. בעקבות אבחון זה, יכול הפסיכיאטר לקבוע האם מתן תרופתי בכלל רלוונטי למקרה זה, ואף יותר מכך – ייתכן והמענה שהנער צריך איננו פסיכיאטרי כלל ועיקר.
פעמים רבות, יגיע הפסיכיאטר למסקנה כי הטיפול הנכון עבור הנער איננו עניין פסיכיאטרי, ויפנה אותו לטיפול פסיכולוגי או טיפולי אחר. פעמים אחרות, ייתכן מתן תרופתי קל, בין אם לתקופה זמנית וקצרה כדי לצלוח תקופה קשה או באופן קבוע יותר כדי להקל בכללי. במקרים אלו, אפשרי שהמצב הנפשי הינו בעייתי יותר מאשר עניין ביולוגי-פיזיולוגי, והתרופה תהווה רק תמיכה עד לתחילתו של טיפול קונקרטי יותר.
לעיתים אכן יגיע מטופל אשר זקוק למתן תרופתי מורכב יותר, בין אם בשל מורכבות ביולוגית-פיזיולוגית או נפשית. בסיטואציה כזו, המענה הפסיכיאטרי הינו חשוב ביותר שכן אחרת לא יתאפשר טיפול נפשי-פסיכולוגי באם זה הכרחי. הפסיכיאטר יהיה המלווה של אותו הנער לאורך הטיפול, עם מפגשים לאורך משך הטיפול, עם שינויים בתרופה והמינון בטיפולים ארוכי טווח. אך זאת אפשרי אך ורק לאחר אבחון פסיכיאטרי מקיף, וזיהוי הבעיה והטיפול היעיל בה בהתאם לצרכיו של אותו מטופל.
אולי יעניין אותך גם:
סודיות בין מטפל למטופל: מתי על המטפל לשקול דיווח על תוכן הטיפול?
