אפילו בני הנוער שמתנהגים באופן הטוב ביותר, יחוו התקף זעם מדי פעם. מאמר זה מסביר את טיבם של התקפים אלו והסיבות הניצבות מאחוריהם.
התקף זעם הוא פיצוץ רגשי של המתבגר. התסמינים כוללים צעקות של כעס, התנהגות זועמת, התנהגות בריונית, וצרחות. תסמינים אלו מעידים על מצוקה וקל לטפל בהם כשמפתחים תקשורת נכונה עם המתבגר.
התקפי זעם – מספר גורמים נפוצים
התקפי זעם בבני נוער נובעים לעיתים קרובות מתסכול הנובע מתקשורת משובשת בין ההורים לבני הנוער, או העדר כישורים להשלמת משימות. למשל:
- הכנת חלק משיעורי הבית והשתמטות משאר המשימות.
- הרשמה לחוג ספורט ונטישתו באמצע.
- רצון להתחבר עם בני נוער אחרים, כשההורים סבורים שמדובר בהשפעות שליליות אפשריות.
- רצון מוגבר בעצמאות וחופש תוך היתקלות בחומות ההגנה אותם מציבים ההורים.
- הפרעות אכילה או הפרעות שינה.
- רצון לדברים אותם אינם יכולים לקבל, בין אם זה בגדי מותגים "כי לכולם יש", צפייה בטלוויזיה בתכנים שאינם מתאימים לגיל, או בקשה לקבלת חבילת גלישה מורחבת בטלפון החכם.
- תסיסת יתר העשויה להיות קשורה להפרעות קשב וריכוז.
שימו לב. בני נוער שהשיגו המון תשומת לב מהתקפי זעם קודמים, עשויים לפתח אותם כדפוס התנהגות שגרתי. כשהם מנסים להתמודד עם עומס רגשי וחוויות חברתיות חדשות, כל יום עשוי להיות עבורם קשה מדי להתמודדות.
יהיה בסדר? רק אם הורים יבינו מה מסתתר באמת מאחורי התקפי הזעם
האופן בו מתבגרים חושבים קשור באופן משמעותי להתקפי הזעם שלהם, ולסיבה בגללה הם כה מתקשים להירגע. בני נוער משתמשים בדיבורים עצמיים שליליים רבים וחשיבה פגומה. התנהגויות אלו כוללות פנטסיות על כוח, כגון: "אני אראה להם מי הבוס", או "זה ילמד אותם לא להגיד לי מה לעשות".
בני נוער חושבים על חוסר ההגינות המאפיין את היחס אותו הם מקבלים מהוריהם, וסבורים שזו הדרך בה הם חושבים עליהם, וכמה מעט הם מבינים אותם. מחשבות פגומות אלו מובילות לדימויי שליטה המתניעות את זעמם.
חשוב להבין שמתבגרים אינם מסוגלים להיות מודעים ביותר לתהליכים הנפשיים שלהם ולהשפעתם על התנהגותם. בנוסף, בעקבות הדיבורים העצמיים השליליים, הם מתקשים ביותר לעצור את התקפי הזעם שלהם, ואינם מסוגלים להירגע.
חשוב גם להבין שאם הורים נכנעו בעבר למתבגרים במהלך התקף זעם, הם יפתחו דפוס התנהגות זה על מנת לגרום להם להיכנע שוב. קשה לשכנע מתבגרים להירגע במהלך התקף זעם, ולכן יש להתמקד בגישת התקשורת החיובית ושיטות הגמול על התנהגות טובה, לפני או לאחר ההתקף.
איך להתמודד עם התקפי זעם: אימון בני הנוער לרגיעה
בני נוער מתייחסים למשברים עימם הם מתמודדים כאל משבר גרעיני. ההורים מותשים ומנסים להתמודד עם התנהגות המתבגר, אך מתקשים לשמוע את עצמם חושבים בהגיון מעל המהומה.
לעיתים התקף הזעם נמשך למעלה משעה ולא נראה שהוא ייעצר אי פעם. אך תאמינו או לא, קיימות שיטות לסיוע בחיסול התקפי זעם מחיי היומיום. זה מתחיל בהבנת המשבר.
תגובה רגועה למשברים
למרבה הצער, קשה ככל שיהיה, לעיתים צריך פשוט לקחת צעד אחורה ולהניח למתבקשים לשחוק את עצמם עם התקף הזעם, כל עוד אינם מסכנים את עצמם או אחרים. קיימות אף מספר שיטות התמודדות מומלצות המסייעות להורים ללמד את המתבגר להתמודד עם רגשותיו באופן יעיל יותר.
מומלץ לפתור בעיות ולהרכיב תוכנית פעולה מראש, או אפילו תפריט אפשרויות בו ניתן להשתמש כדי להשיג רגיעה. בלהט הרגע, יש להזכיר למתבגר לבצע את התכנית ולהקפיד על שלביה עד ששני הצדדים רגועים.
כשמדובר במתבגרים, מומלץ לעודד אותם לעסוק בפעילות גופנית, לצאת לטיול, להתקשר לחבר על מנת לפרוק את רגשותיהם, לקרוא או לכתוב יומן. תגמול על תוצאות חיוביות יעיל להתנעת הילד לבצע את התכנית, אך גישה זו אינה יעילה בעיצומה של הסערה המשתוללת.
אם זה בטוח, ההורים יכולים לעזוב את הבית במהלך התקף הזעם ולאפשר לעצמם ולמתבגר את הזמן והמקום להירגע. אם הילד שובר חפץ כלשהו בזמן זה, למשל, יש להקפיד שהוא יישא בתוצאות מעשיו.
חזרה, חזרה, חזרה
זהו תהליך אימון לפתרון בעיות. הורים צריכים לזכור שהמתבגרים צריכים ללמוד שיטות חדשות להתמודדות עם מצבים ורגשות מורכבים. הורות יעילה היא היכולת ללמד את המתבגר להירגע, ובדומה לכל דבר אחר, דוגמא אישית היא המפתח.
התקף זעם עשוי להצטבר בהדרגה או להגיע די מהר לשיא, אך בדרך כלל לוקח זמן עד שרגשות הכעס מתפוגגים. כשהורים עובדים עם המתבגר על כישורי התמודדות טובים יותר, לאורך הזמן הם יכלים לראות שהם מתחילים להירגע מהר יותר.
מומלץ להתעלם מטריקות הדלת, הצעקות, הדיבור השלילי והאיומים המגיעים יחד עם התקף זעם. אין להניח להתנהגויות פחותות אלו לקבל במה או כוח שרק יסלימו את המצב.
הימנעות מהיגיון ושיחות עמוקות
הורים רבים עושים טעות בניסיון להגיע להבנה עם המתבגר, כשהם חושבים "אם רק אוכל לגרום לו להבין, אולי הוא יפסיק את התקף הזעם". אז זהו, שהוא לא יפסיק.
ניסיון לגרום למתבגר להבין את נקודת המבט של ההורים, או אפילו לתקשר את הסיבה בגללה הוא כה כעס, לא יהיה צעד יעיל. מומלץ יותר לתקשר עימו מאוחר יותר, כשכל הצדדים רגועים.
כשההורים משתמשים בכלים וההמלצות במאמר זה לתרגול עקבי של התקשורת עם המתבגר במהלך משבר, התקפי הזעם מתקצרים בהדרגה ופוחתים בטווח הארוך.
