הפרעות התנהגותיות מתפתחות בדרך כלל בילדות או בגיל ההתבגרות. בעוד שחלק מבעיות אלו עשויות להיות נורמאליות בקרב ילדים, הנטייה לפתח הפרעות התנהגותיות מתבטאת בפיתוח דפוסים כרוניים של תוקפנות, התרסה, שיבוש חיי היומיום ועוינות.
התנהגויות אלו גורמות לבעיות בבית, בבית הספר ובחיים החברתיים. מתבגרים עם הפרעות התנהגות עלולים לפתח בבגרותם הפרעות אישיות, דיכאון או הפרעה דו קוטבית.
גורמים להפרעות התנהגות
מדענים זיהו גורמי סיכון הקשורים להפרעה זו, כגון היסטוריה משפחתית של מחלות נפש או התמכרות לסמים, חשיפה לתרופות או טבק במהלך ההתפתחות העוברית, התעללות בילדות, מתח, גורמי איכות הסביבה, כגון חיים משפחתיים שאינם יציבים, העדר השגחה וקשיי משמעת.
ילדים עם הפרעות התנהגות עלולים לסבול מהפרעות נפשיות, רגשיות או התנהגותיות אחרות, כגון הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). בנוסף, הפרעה זו עלולה להיות חופפת לעיכוב התפתחותי. כל אלו מגבירים את הסיכון של ילדים לפתח הפרעות התנהגותיות, ומסיבה זו, האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה על בדיקה שגרתית לעיכוב התפתחותי, כחלק מהבדיקות השגרתיות של הילד.
הפרעות אפשריות אחרות הנכללות בקטגוריה זו
סיבוכים של הפרעות אחרות הקשורות להפרעת התנהגות, במיוחד בהעדר טיפול, כוללים:
- הפרעה דו קוטבית
- דיכאון
- פיתוח הפרעות אישיות
- שימוש בסמים ואלכוהול
- סיכון מוגבר לפציעה
- הפרות חוק ובעיות משפטיות
- בעיות חברתיות
- כישלון בלימודים
- מחלות המועברות במגע מידי
- בידוד חברתי
- התאבדות.
תסמיני הפרעות התנהגות
כל הילדים חווים בעיות התנהגות מידי פעם. אך בעיות שנמשכות למעלה מחצי שנה, ומאופיינות בהתנהגויות חמורות יותר מאלה של בני גילם, עשויות להצביע על הפרעת התנהגות בהווה. בעיות אלו עלולות להתפתח לדפוסים כרוניים של תוקפנות, עוינות, התרסה ופגיעה בחיי היומיום.
ילדים עם הפרעות אלו עלולים לחוות התקפי זעם תכופים וארוכים, לפגוע בעצמם או באחרים, להיות מעורבים בפעילות פלילית, להסתבך בשקרים, לעשן, להשתמש באלכוהול או בסמים, להפגין התנהגות מתריסה בגלוי, או לעסוק בפעילות מינית מוקדמת. כמו כן, הם עשויים להיעדר לעיתים תכופות מבית הספר או להיכשל בלימודים, ויש להם גם סף ממוצע גבוה להיות בסיכון להתאבדות.
התסמינים השכיחים של הפרעות התנהגות כוללים:
- פעילות מינית מוקדמת
- התפרצויות זעם תכופות או משמעותיות
- עוינות
- שקרים
- התרסה גלויה כלפי הורים ומורים
- הרס רכוש
- התנהגויות של הרס עצמי
- היעדרות מהלימודים
- גניבה
- שימוש באלכוהול או בסמים
- מעשים אלימים ותוקפניים, כגון בריונות, לחימה, או התאכזרות לבעלי חיים.
טיפול בהפרעות התנהגות
הכרה בהפרעות התנהגות וטיפול מוקדם מועילים למצב. הטיפול מתמקד לעיתים קרובות בפיתוח מיומנויות לילד ולהורים. מעורבות איש מקצוע מתחום בריאות הנפש הכרחית.
עם התפרצות התסמינים, יש לקבל טיפול רפואי מיידי, אם הילד עוסק בהתנהגות מאיימת, שאינה הגיונית, מפגין נטייה להתאבדות, סובל מפציעה רצינית, מנת יתר של סמים, הרעלת אלכוהול או שהוא חווה כל מצב אחר הדורש תשומת לב של טיפול חירום.
טיפול רפואי מיידי נדרש גם אם הילד מסתבך לעיתים קרובות, חווה שינויים משמעותיים במצב הרוח, עוסק בהתנהגויות מזיקות או הרסניות, סובל מבעיות שינה או מבעיות אחרות הגורמות להורים לדאגה.
במקרים מסוימים, הפרעות התנהגות עלולות להיות מסכנות חיים ודורשות טיפול רפואי מיידי. מקרים אלו כוללים אחת או יותר מהתופעות הבאות: תסמיני הרעלת אלכוהול, כגון נשימה איטית, חוסר נשימה, קצב לב איטי, הקאות ממושכות, עור קר ולח, צבע כחלכל על השפתיים או הציפורניים, התקפי פרכוסים, בלבול או איבוד ההכרה ולו לרגע, טראומה, כגון עיוות עצמות, כוויות, פציעות עיניים ופגיעות אחרות.
טיפול רפואי רגיל לילד הוא הצעד הראשון החשוב במניעה ובטיפול בהפרעות התנהגותיות. לאחר קבלת טיפול חירום, מתמקד הטיפול בפיתוח מיומנויות לילד ולהורים. ילדים עם הפרעות התנהגותיות מקבלים תכניות קוגנטיביות, הכשרת מיומנויות למגעים חברתיים, ואימוני כישורי הסתגלות.
טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה וטיפול קוגנטיבי התנהגותי מועילים אף הם, במיוחד אם קיימות גם הפרעות מצב הרוח או הפרעות אחרות. ההורים יכולים לקבל הדרכה הורית, ולהשתתף בקבוצות תמיכה.
