דפלפט

חומצה וולפרואית ששמה המסחרי הוא דפלפט היא יסוד כימי שניתן כתרופה למניעת פרכוסים ולייצוב מצב הרוח, במיוחד לטיפול באפילפסיה, בהפרעה דו-קוטבית ובאופן פחות מקובל בדיכאון מג'ורי.השימוש בדפלפט נעשה גם לטיפול במיגרנות.

אפילפסיה

אפילפסיה היא סט של הפרעות נוירולוגיות כרוניות המאופיינות על ידי פרכוסים. קיימים סוגים רבים של אפליפסיה וביניהם סוג ספציפי שמצוין בהקשר של טיפול בדפלפט והוא אפילפסיה פוסט-טראומטית המתאפיינת על ידי הפרעת פרכוסים חוזרת ונשנית שמקורה בפגיעת ראש.

הפרעה דו-קוטבית

הפרעה דו-קוטבית מתאפיינת באירועי מאניה ובאירועי דיכאון המתרחשים לסירוגין אשר גורמים להפרעה רצינית לתפקוד היומיומי. במצבי מאניה הנטייה היא להסתובב עם מצב רוח אופורי תוך חוויה של פרצי אלימות ולצפות שכל הסביבה תשתתף בתחושה האופורית הזאת.

הטיפול המקובל והרווח ביותר כיום בהפרעה דו-קוטבית הוא מתן ליתיום, בזמן התקף מאני וגם אחרי שמתרחש התקף מאני, על מנת למנוע את האפשרות להתקפים חוזרים, אולם ישנם מטופלים שאינם מסתגלים בצורה טובה לשימוש בליתיום או שהם חווים תופעות לוואי בעייתיות כתוצאה מהשימוש בליתיום ולכן חשוב לשקול אלטרנטיבות כמו התרופה דפלפט.

המשותף להפרעות המטופלות על ידי דפלפט

המכנה המשותף העומד בבסיס חלק ניכר מההפרעות המטופלות על ידי דפלפט הוא שיש להן מאפיינים דמויי הצתה, כלומר יש איזהשהו פיק או תסמין בולט שדומה להצתה של אש, כיוון שהוא מתפרץ בחוזקה.

באפילספיה למשל הפירכוסים הם מאפיין דמוי הצתה שיכול להופיע לעיתים קרובות או להגיב לטיפול ולהשתפר במעט לאורך זמן. להתקפי פאניקה, המתעוררים בעקבות השימוש בסם קוקאין, יש גם התקדמות שהיא דמוית הצתה מהתקפים שמתעוררים על ידי השימוש בסם להתקפים שהופכים לספונטנים עם הזמן.

לעומת מקרים אלה, ישנם תסמינים נוירו-פסיכיאטריים שאין להם קשר לפרכוסים כמו הפרעות רגשיות ומיגרנות (שגם הן מטופלות על ידי התרופה דפלפט). הפרעות אלה קשות יותר לסיווג, אולם ההתקדמות שלהן דומה לרבים מהעקרונות שעולים ממודל הצתת הפירכוסים.

למרות שחלק מהפרעות הכאב מתקדמות באופן המדמה הצתה, ברור לגמרי שהמכניזמים שעומדים בבסיסם פועלים על מערכות שונות לגמרי מאלה שקשורות להפרעות כמו אפילסיה ומערבות פירכוסים.

מכאן שטיפולים בהפרעות אלה הכוללות בין היתר שימוש בתרופה דפלפט, לוקחים בחשבון את הטווח הארוך שבו התסמינים מופיעים ואינם מטפלים רק באפיזודה חריפה אחת.

בנוסף מושם דגש על כך שההתפתחות הקודמת של המחלה יכולה להיות מעורבת בתגובתיות לתרופות ויכולה לשנות את המסלול העתידי ואת האופן בה המחלה באה לידי ביטוי. שימוש במודל ההצתה מאפשר ליצור גישות להתערבות וגם למניעה של תסמינים נוירופסיכיאטריים.

אופן הפעולה של דפלפט

דפלפט פועל על הגברת הפעילות של הנוירוטרנסמיטור GABA במוח ומכאן היתרון שלו בטיפול בהפרעה דו-קוטבית. בנוסף לכך הוא חוסם את תעלות הנתרן והסידן, מה שהופך אותו ליעיל כתרופה נוגדת פירכוסים.

שימושים נוספים של דפלפט

טיפול ב-HIV – האנזים HDAC1 נדרש על מנת ש-HIV  יישאר סמוי בתאים נגועים שנמצאים בתרדמת. מחקר שנערך בשנת 2005 מצא שבשלושה מתוך ארבעה מטופלים שקיבלו דפלפט יחד עם טיפול תרופתי ספציפי אחר היתה ירידה של כ-75% בזיהום של HIV  סמוי.

דפלפט, באמצעות העובדה שהוא עצר את הפעילות של HDAC1, הוציא בכוח את ה-HIV ממצב התרדמת שלו והחזיר אותו למעגל השיעתוק שלו. כך התרופות שניתנו יחד עם הדפלפט יכלו לעצור את הווירוס ובזמן זה המערכת החיסונית של הגוף הורסת את התא הנגוע. כך, באופן פוטנציאלי אפשר לרפא חולים באיידס. עם זאת, לא נמצאו השפעות ארוכות טווח של הטיפול בדפלפט לחולי איידס.

סיכונים ותופעות לוואי של השימוש בדפלפט

• דפלפט גורם למומים בעובר ולכן שימוש בתרופה בזמן הריון הוא אסור. הסיכונים של נטילת דפלפט בזמן הריון כוללים תסמונת וולפרואיט שגורמת למאפיינים בפרצוף של העובר להמשיך להתפתח בצורה מעוותת עם הגיל, סיכון לאוטיזם, סיכון לרמת IQ  נמוכה יותר.
• חוסר תאבון, בחילות, הקאות ושלשולים
• הפרעות לתפקוד הכבד
• תחושה של תרדמת וחולשה כללית
• רעידות ובעיות לשמור על יציבה
• השמנה