הפרעות אישיות הן הפרעות אשר מהוות תכונות אופי של אדם, משהו עמוק ומתמשך אשר מאפיין את האדם פחות או יותר מגיל ההתבגרות, ומשפיע על תחומי חיים נרחבים ביותר. קשה מאוד להגדיר מתי אופי של אדם, או תכונות מרכזיות שלו, הן אינן נורמאליות, ומתי צריך לאבחן הפרעת אישיות.
כלל האצבע אומר, שאם האופי של האדם גורם לו למצוקה, או לבעיה קשה בהסתגלות לדרישות החברתיות, או שהוא פוגע בצורה משמעותית באנשים הקרובים לו, אזי מדובר באופי שאינו נורמטיבי, מדובר בהפרעת אישיות.
הפרעות האישיות מחולקות במדריכים הפסיכיאטרים לשלוש קבוצות בעלות מאפיינים דומים. הפרעת אישיות נמנעת נמצאת בקבוצה השלישית (Cluster C), יחד עם הפרעת אישיות תלותית והפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית.
הפרעות אלה מתאפיינות ברמה גבוהה של חרדה הגורמת לדפוסים שונים של התנהגות ושל קשרים בינאישיים. בהפרעת אישיות נמנעת ניתן להתייחס להתנהגות כאל הסימפטום הבולט והמרכזי, אך חשוב להבין ממה נובעת אותה התנהגות, ולראות את רמות החרדה הגבוהות, הקיימות אצל הפרט באופן קבוע ללא קשר לאירועים חיצוניים ולחוויות במציאות.
סימפטומים של הפרעת אישיות נמנעת
אנשים המאופיינים באישיות נמנעת מגבילים את עצמם ברמה החברתית, וחשים עכבות חברתיות משמעותיות. הם מרגישים שאינם מתאימים לחברה, ומאוד רגישים לאפשרות שמישהו יעריך אותם באופן שלילי. העכבות החברתיות מתבטאות לפחות בארבעה מבין המאפיינים הבאים:
- משתדלים שלא לקחת חלק באירועים חברתיים או מקצועיים הדורשים מגע בין אישי, מתוך פחד שיעבירו עליהם ביקורת, שידחו אותם או שלא יהיו מרוצים מהם. הם עשויים לוותר על אירועים כאלה, גם אם הם חלק ממה שנדרש מהם מבחינה מקצועית, אך רמת החרדה כל כך גבוהה שאינם יכולים לעמוד בה. כמובן, שזה עשוי לגרור ביקורת על כך שלא עשו כנדרש מהם, אך הם לא מסוגלים לקחת זאת בחשבון כששוקלים את האפשרות שילעגו עליהם בתוך הסיטואציה החברתית.
- משתדלים שלא להתקרב בכלל לסיטואציות בינאישיות אם אינם בטוחים שיחבבו אותם. מכיוון שאף פעם אי אפשר להיות בטוח בדבר כזה, הם כמעט לא לוקחים סיכונים, והולכים רק למקומות מספיק מוכרים (שבהם בדרך כלל אנשים שיודעים לא להראות שום סימן לביקורת כלפיהם).
- גם בתוך קשר אינטימי הם מלאים בעכבות ובמגבלות, כי חוששים שיאשימו אותם בדברים, שיביכו אותם או שיצחקו עליהם.
- כל הזמן עסוקים בחשש פן יבקרו אותם או ידחו אותם.
- חשים חוסר נוחות בסיטואציות בינאישיות לא מוכרות, כי מרגישים שאין להם את היכולת להתמודד עם זה.
- מתארים את עצמם כחסרי מסוגלות חברתית, לא אטרקטיביים לאנשים אחרים ואפילו רואים בעצמם נחותים, בעיקר במובן החברתי, ביחס לאנשים אחרים.
- כמעט אף פעם לא לוקחים סיכונים, ולא מנסים דברים חדשים במישור הבינאישי, גם אם זה מאוד מגביל את תחום החוויה שהם מאפשרים לעצמם, כי הם מאוד חוששים שיכשלו, שילעגו להם, או שירגישו מכך מבוכה גדולה.
טיפול
טיפול בהפרעות אישיות הוא טיפול קשה וממושך. בעצם, אין מטרה להעביר סידרה של סימפטומים, כמו במחלה, אלא יש צורך להבין מהשורש את מקורות התכונות ההמנעותיות, וללמד את האדם התנהגויות אלטרנטיביות לאלה שרכש במשך כל חייו. מכיוון שהפרעת אישיות נמנעת היא הפרעה שמאופיינת ברמה גבוהה של חרדה, בעיקר בסיטואציות חברתיות, יש למקד את ההתייחסות הטיפולית לאזורי החרדה.
ברמה הפסיכיאטרית, ניתן להיעזר בתרופות נוגדות חרדה. החרדה בהפרעת אישיות היא אלמנט שמלווה את הפרט כל הזמן, ולכן יש מקום לשימוש בנוגדי חרדה קבועים. היעילים ביותר היום נחשבים נוגדי החרדה מקבוצת SSRI, אשר גם יעילים לטיפול בדיכאון שנלווה פעמים רבות להפרעת אישיות נמנעת.
על מנת לאפשר שינוי התנהגותי בעזרת טיפול פסיכותרפיטי, לעיתים יש צורך גם בטיפול אנטי חרדתי נקודתי, על מנת להפחית רמות גבוהות של חרדה הנוצרות בעקבות חשיפה לסיטואציה מאיימת. תרופות כמו וואבן וואליום יכולות לשמש כ-SOS במקרים כאלה.
ראו גם:
שקרן פתולוגי
