הפרעות אישיות, בניגוד למחלות נפש, הן הפרעות שפוגעות ברמה הבסיסית של האפיונים של האדם. מדובר בהתפתחות המתבהרת בדרך כלל בסביבות גיל ההתבגרות, של תכונות אופי מאפיינים אישיותיים בסיסיים, שאינם תואמים את מה שמקובל בנורמות החברתיות בהן האדם גדל ומתחנך. מעבר לכך שהתכונות הללו חריגות, הן גם יוצרות מצוקה משמעותית – אצל האדם האוחז בהן, או בקרב סביבתו.
הפרעות האישיות המוכרות מחולקות לשלוש קבוצות, כאשר לכל קבוצה ישנו מאפיין משמעותי המחבר בין ההפרעות הנמצאות בה. הפרעת אישיות סכיזואידית נמצאת בקבוצה השנייה (Cluster B). קבוצה זו מתאפיינת בפגיעה באפשרות לקיום יחסים בינאישיים נורמאליים.
בהפרעת אישיות סכיזואידית, מי שיחוש בדרך כלל את המצוקה יהיה הפרט, ולו מכיוון שאין לו את היכולת ליצור מספיק קשרים חיצוניים עם אנשים אחרים אשר ירגישו גם הם שקיימת בעיה. אנשים מבחוץ ישימו לב להתנהגות מוזרה, ובדרך כלל לא יחושו רצון להתקרב יותר מידי לאדם עם הפרעת אישיות סכיזואידית. תגובה זה של החברה, כמובן, גורמת להתחזקות התכונות הסכיזואידיות במעגל אכזרי של היזון חוזר.
סימפטומים של הפרעת אישיות סכיזואידית
אנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית הם אנשים מנותקים הן מיחסים חברתיים, והן מהיכולת להביע טווח רחב של רגשות בתוך סיטואציות בינאישיות (ניתן לומר- מנותקים מאנשים אחרים, וגם מנותקים מעצמם ומהתחושות שעולות בהן כאשר הם במגע בינאישי). הניתוק הזה מתבטא בלפחות 4 מתוך המאפיינים הבאים:
- סכיזואידים לא מעוניינים בקשרים בינאישיים, ולא שואבים שום הנאה מקשרים כאלה. ההתנתקות יכולה להיות כה בסיסית, שאפילו קשרים משפחתיים לא מעוררים עניין או הנאה.
- כאשר יש להם בחירה, סכיזואידים תמיד יבחרו בפעילות שמאפשרת להם להיות לבד ולעבוד לבד, ולא יבחרו במקצוע או בפעילות שדורשת שיתופי פעולה.
- גם ברמה המינית, סכיזואידים לא מביעים כמעט שום עניין בהתנסויות מיניות עם אנשים אחרים. לעיתים הם פותרים את הבעיה הזו בכוחות עצמם (על ידי סיפוק עצמי, או על ידי סיפוק באמצעים שאינם דורשים רמה גבוהה של קשר, כמו פנייה לשירותי מין בתשלום), ולעיתים הם פשוט מוותרים על החוויה הזו.
- באופן כללי, סכיזואידים לא כל כך נהנים מפעילויות. יש להם טווח מצומצם של דברים שהם עושים, הרבה פעמים מתוך הרגל או אינרציה, והם לא מחפשים פעילויות שיסבו להם יותר הנאה.
- לסכיזואידים אין בדרך כלל חברים קרובים. אם יש אנשים בהם הם בוטחים ונמצאים איתם בסוג מסוים של קשר, בדרך כלל אלה קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
- לא מגיבים, ונראים אדישים לביקורת או למחמאות שהם מקבלים מאחרים.
- ברמה הרגשית נראים קרירים, מנותקים, לא מראים שום רגש אינטנסיבי, ולכן נראית השטחה רגשית. אנשים מבחוץ יגידו שנראה שלא אכפת להם מכלום, הם לא מגיבים לא לאירועים חיוביים ולא לשליליים, נראה שהכל עובר לידם.
טיפול בהפרעת אישיות סכיזואידית
טיפול בהפרעת אישיות הוא בהכרח טיפול ממושך וקשה, משום שהאדם מרגיש שאותן תכונות בעייתיות הן חלק ממי שהוא, ולא איזושהי מחלה חיצונית ממנה הוא רוצה להפטר. כאשר מדובר בהפרעת אישיות סכיזואידית, יש לכך משנה תוקף. האדם אינו מגיב רגשית, אינו מחובר לרגשות שלו, ולא כל כך אכפת לו מה קורה לו או לאחרים. ולכן הסיכוי שיפנה לטיפול מלכתחילה הוא די קטן.
יחד עם זאת, נראה שהביטויים החיצוניים המנותקים מסתירים מצוקה נפשית מאוד גדולה מבפנים, ובכל זאת, גם הסכיזואידים חשים סוג מסוים של כאב שאינן יודעים למה לחבר אותו. המשימה העיקרית בטיפול היא למצוא דרך להתחבר לאדם סכיזואיד, ולעזור לו בנקודות בהן הוא יכול לחוש את המצוקה.
כאשר חשים שיש צורך בהתערבות פסיכיאטרית, בדרך כלל מדובר בתרופות נוגדות דיכאון. סכיזואידים בדרך כלל מגיעים לטיפול כאשר רגשות בעלי גוון דיספורי משתלטים עליהם, והם לא תמיד יודעים למה. התרופות האנטי דיכאוניות יכולות לסייע בתחום זה, אם כי הן אינן יעילות בהרחבת הטווח הרגשי של האדם.
ראו גם:
הפרעת אישיות אנטי חברתית
