תרופת ויפאקס

ויפאקס (ידועה גם בשמות אפקסור או ונלאפקסין) היא תרופה ששייכת למשפחת התרופות שנקראות SNRI, ראשי התיבות של Selective Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitors (בעברית נקראת משפחת תרופות זו מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של נוראפינפרין וסרוטונין).

התרופות השייכות למשפחה זו ובכללן ויפאקס הן תרופות פסיכותרפיות שמיועדות לטיפול בכאבים כרוניים ממקור עצבי, הפרעות חרדה ודיכאון.

באדם שסובל ממצב של דיכאון או חרדה ניתן לראות רמות נמוכות יחסית של נוראדרנלין וסרוטונין. לפיכך, על ידי הורדה של רמת הספיגה של חומרים אלו במוח והעלאת הרמה שלהם בדם, ניתן להפחית את מידת החומרה של הדיכאון ושל הפרעת החרדה במטופלים. תרופות נפוצות נוספות במשפחה זו הן דולוקסטין (סימבלטה) ומילנציפרן (איקסל).

מה הוא המינון המומלץ של התרופה?

בדומה ליתר התרופות הפסיכיאטריות, גם המינון של ויפאקס מותאם באופן אישי לכל מטופל ומטופל. התרופה ניתנת בצורת כדורים של שבעים וחמישה או שלושים ושבעה וחצי מיליגרם ובדרך כלל המינון הראשוני הניתן למטופלים הוא שבעים וחמישה מיליגרם כאשר את המינון נהוג לתת בשתי מנות שוות בבוקר ובערב עם הארוחה.

במהלך עשרת הימים הראשונים לנטילת התרופה יש לעקוב אחרי מצבו של המטופל ובמידה ולא נראה שיפור, יש להעלות את המינון בשבעים וחמישה מיליגרם ואז אפשר לתת למטופל שבעים וחמישה מיליגרם בבוקר ושבעים וחמישה מיליגרם בערב.

באופן עקרוני, ניתן להמשיך ולהעלות את המינון באופן הדרגתי תוך המשך המעקב אחרי מצבו של המטופל כשהמינון המקסימאלי של התרופה הוא 375 מיליגרם ליום. חשוב ביותר שהגדלת המינון תתבצע רק תחת ההנחיה של הרופא המטפל.

באופן כללי חשוב להבין כי השפעת התרופה לא נראית באופן מידי וכי בדרך כלל חולפים כשבועיים מהתחלת הנטילה ועד שניתן לראות שינוי או שיפור במצב המטופל.

חל איסור מוחלט להפסיק ליטול את התרופה על דעת המטופל כיוון שהפסקת הנטילה עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות ביותר.

היתרון של ויפאקס על פני תרופות אחרות ממשפחה זו

לתרופה קיימים מספר יתרונות, אך המרכזי שבהם בא לידי ביטוי בכך שהתרופה פועלת במקביל על שלושת הנוירוטרנסמיטרים החשודים כמעורבים במנגנון שמאחורי הדיכאון: דופמין, סרוטונין ונוראדרנלין. ישנן תרופות רבות שפועלות רק על נוירוטרנסמיטר אחד ומאחר ולא ניתן לקבוע בוודאות איזה מהם אחראי לתופעות מהן סובל המטופל, הרי שמדובר על התרופה האידיאלית.

עם זאת, בשל תופעות הלוואי של התרופה, היא לרוב לא משמשת כקו הטיפולי הראשון ומיועדת לטפל רק במטופלים מסוימים בהינתן התוויות מסוימות ורק לאחר שהתנסו בשימוש בתרופות אחרות.

מה הן תופעות הלוואי של התרופה?

להלן כמה תופעות לוואי שיכולות להיות מנת חלקם של אלו העושים שימוש בתרופה זו:

• בחילות – תופעות הלוואי השכיחות ביותר של השימוש בויפאקס היא בחילות אך לרוב מדובר על תופעה קלה יחסית שחולפת עד שבועיים מהתחלת הטיפול.
• בעיות בתפקוד המיני – תופעות לוואי אלו כוללות קושי להגיע לפורקן ובעיות זקפה בגברים. תיתכן גם ירידה בחשק המיני.
• יתר לחץ דם – תופעה זו מתרחשת בעיקר בקרב מטופלים שנוטלים יותר משלוש מאות מיליגרם ליום של ויפאקס ובאופן כללי זוהי הסיבה בגינה יש לנקוט במשנה זהירות כאשר עושים בתרופה שימוש בקרב חולים שסובלים מיתר לחץ דם.
• תופעות לוואי נוספות – יובש בפה, הזעת יתר, כאבי ראש, נדודי שינה, עצירות או שלשול, השמנה, טשטוש הראייה ועוד.
• תסמיני גמילה – ויפאקס היא אחת מהתרופות הפסיכיאטריות שהכי קשה להיגמל מהן. גם אם התרופה לא סייעה למטופל יש להפחית את השימוש בה באופן הדרגתי ביותר.