אחת התופעות המפחידות ביותר בהן נתקלים במקצועות בריאות הנפש, היא התופעה של מחשבות אובדניות והתנהגויות אובדניות. זה נוגד את כל האינסטינקטים שלנו. ככל בעלי החיים, גם אצל בן האדם יצר החיים בדרך כלל חזק מהכל. אנחנו יצורים השרדותיים, אנחנו מנסים לחיות גם בתנאים הקשים ביותר, גם כאשר החיים מזמנים לנו צרות וסבל.
כאשר אדם מגיע למצב בו המוות הופך בכלל לאלטרנטיבה, רובנו לא יכולים בכלל להבין את זה.
מחשבות אובדניות
מחשבות אובדניות הן תופעה די נפוצה, בעיקר בקרב אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות (ובראשן הדיכאון, שמחשבות אובדניות הן אחד הסימפטומים הנפוצים בתמונה הקלינית שלו).
מחשבות אובדניות הן מחשבות על מוות, המלוות במידה כשלהי של רצון למות. בדרך כלל ישנה אמביוולנטיות ביחס למוות- זה נראה פתרון, אולי אפילו פתרון טוב, אבל יש גם גורמים מתנגדים כגון תקווה לעתיד, דאגה לאנשים שנשארים מאחור ועוד.
מחשבות אובדניות יכולות ללוות את האדם למשך זמן רב, מבלי שינסה לפגוע בעצמו. כאשר עוצמת המחשבות עולה, האדם עשוי לתאר מצב בו הן מלוות אותו במשך רב הזמן, ושהוא מתקשה להתפנות למחשבות מסוג אחר.
בנוסף, המחשבות עלולות להפוך לקונקרטיות יותר- ממחשבה כללית על הרעיון של "לא להיות פה יותר", האדם עובר לתכנונים מפורטים פחות או יותר לגבי הדרך בה יסיים את חייו.
התנהגות אובדנית
הרמה הגבוהה ביותר של מחשבות אובדניות היא בניסיון האובדני. ניסיון אובדני עשוי לשקף רצון אמיתי וחד משמעי למות, והוא עשוי גם לשקף התנהגות אימפולסיבית שנובעת מתוך שיקולים אמביוולנטים בנושא. לעיתים מתייחסים לניסיון אובדני כאל "קריאה אחרונה לעזרה".
אנשים מוצאים דרכים שונות ומשונות להוציא לפועל תוכניות אובדניות. מעניין לציין, שנשים מנסות להתאבד יותר מגברים, אך הגברים מצליחים יותר מנשים להוציא את תוכניותיהם לפועל (הבדל זה נובע מכך שנשים בוחרות דרכים "נקיות" יותר למות, כמו נטילת כדורים, ואילו גברים בוחרים בשיטות "מלוכלכות" כגון תלייה, קפיצה מגובה או ירייה. לכן יש סיכוי גבוה יותר להציל בזמן אישה שניסתה להתאבד).
הפרעות נפשיות
כמעט אף פעם לא מוצאים אדם שהתאבד סתם כך. בדרך כלל מאחורי נסיון אובדני או מחשבות אובדניות, נמצא מצב נפשי מתמשך ומורכב איתו האדם מתמודד. כאמור, אנשים הסובלים מדיכאון מג'ורי נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לסבול ממחשבות אובדניות ומביצוע ניסיונות אובדניים.
מעניין שהסכנה עולה דווקא לאחר תחילתו של טיפול בדיכאון. כאשר הדיכאון עמוק מאוד, קשה לחולים ליזום ולבצע תוכנית, כולל תוכנית אובדנית. אך כאשר חל שיפור קל במצבם, עלול להתפתח מצב בו המחשבות האובדניות עוד קיימות, והמוטיבציה ויכולת היוזמה עולות, ואז הסכנה עולה.
הפרעות נוספות הקשורות לאובדנות הן הפרעת מצב רוח דו קוטבית (מאניה דיפרסיה), סכיזופרניה, והפרעת אישיות גבולית. כמובן, שלא כל מי שסובל מהפרעות אלה נמצא בסכנה אובדנית, וגם אנשים הסובלים מהפרעות אחרות עלולים להתאפיין במחשבות או בהתנהגויות אובדניות.
כיצד מטפלים?
התערבות אינטנסיבית במצבים של מחשבות והתנהגות אובדנית היא חשובה מאוד. ראשית, חשוב לאבחן את קיומן של נטיות כאלה. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל (אין חשש "לשתול רעיונות", משום שבאופן טבעי מדובר ברעיון מופרך).
התערבות של רשתות תמיכה משפחתיות וחברתיות, התערבויות מקצועיות בתחום הפסיכותרפיה והפסיכיאטריה, עשויים להפחית מחשבות אובדניות, ולמנוע ניסיונות אובדניים.
אנשים אובדניים זקוקים למקום בטוח ולתמיכה רבה. כאשר אדם נמצא ברגע המשבר, ויש חשש לחייו, הכתובת הנכונה היא חדר מיון כללי של בית חולים. בבית החולים יקבל המטופל השגחה, והתערבות טיפולית ראשונית.
ראו גם:
