סכיזופרניה פרנואידית

סכיזופרניה, מחלת נפש קשה, שנפוצה ביותר בקבוצת ההפרעות הפסיכוטיות, המתאפיינות במגוון של סימפטומים המשקפים הפרעות חשיבה, פגיעה בבוחן המציאות, ושינויים התנהגותיים הנובעים מכך.

אין בספרות הגדרה מדויקת לשאלה מהי פסיכוזה, אך המגדירים הפסיכיאטרים מציגים מספר הפרעות שנחשבות לפסיכוזה, וכולן מתאפיינות בקיומן של מחשבות שווא (דלוזיות) ופגיעה תפיסתית (הלוצינציה).

גם אבחנה של סכיזופרניה מתחלקת למספר תתי- הגדרות. ישנם 5 סוגים של סכיזופרניה – בכולם יש פגיעה בחשיבה ובתפיסה, אך בכל סוג של מחלה הסימפטום העיקרי והבולט הוא אחר.

המופע הנפוץ ביותר של סכיזופרניה הוא הסכיזופרניה הפרנואידית. בשפה היומיומית אנחנו משתמשים במילה "פרנויה" כדי לתאר אדם שפוחד סתם מכל דבר, גם אם אין לכך הצדקה, וחושד בכל דבר שמסכן אותו.

בשפה המקצועית הכוונה מעט שונה. בסכיזופרניה פרנואידית הסימפטום הבולט ביותר הוא קיומן של מחשבות שווא ו/או הלוצינציות שמאורגנות סביב תמה מרכזית. בממוצע, סכיזופרניה פרנואידית נוטה להופיע בגיל מאוחר יותר בהשוואה לסכיזופרניות אחרות.

סימפטומים של סכיזופרניה פרנואידית

• דלוזיות: דלוזיה היא מחשבת שווא, כלומר מחשבה ש"מתיישבת" בתוך הראש, ואין לה בסיס מציאותי. הדלוזיה יכולה להיות הגיונית בנסיבות מסוימות (למשל – המורה שלי ממש שונאת אותי), או ביזארית לגמרי (למשל – סוכני שב"כ שולחים לי מסרים דרך שידורי הרדיו). ברוב המקרים האדם אינו מודע לכך שהמחשבה שלו אינה הגיונית, והוא משנה את חייו והתנהגותו על פי אותן מחשבות שווא. בסכיזופרניה פרנואידית הדלוזיות מאורגנות סביב נושא מסוים. בחלק מהמקרים הדלוזיות הן רדיפתיות, כלומר האדם בטוח שרוצים לפגוע בו, להרע לו ולהרוס את חייו. במקרים אחרים הדלויזיות הן גרנדיוזיות, כלומר האדם חושב שהוא משהו מיוחד, גדול וסביבו סובב העולם (גם דלוזיות גרנדיוזיות הן רדיפתיות במובן מסוים). יכולות להיות גם דלוזיות מסוגים אחרים, כל עוד הן מאורגנות סביב נושא ברור.
• הלוצינציות: הלוצינציה היא פגיעה תפיסתית, כלומר- האדם תופס בחושיו גירוי שלא קיים. בסכיזופרניה פרנואידית נפוצות ההלוצינציות הקוליות: האדם שומע קולות שאומרים לו לעשות כל מיני דברים. לעיתים האדם "שומע" את המחשבות שלו, או "שומע" את המילים הביקורתיות והפוגעות שאנשים אחרים (לא) אומרים עליו. לעיתים יש גם הלוצינציות של מראות הקשורים לתכנים הפרנואידיים.

סימפטומים נוספים של סכיזופרניה עשויים להופיע בסכיזופרניה פרנואידית, אך הם אינם בולטים ואינם מרכזיים בתוך התמונה הקלינית. סימפטומים אלה כוללים דיבור לא מאורגן (כלומר, דיבור אסוציאטיבי, לא הגיוני, ללא רצף או קוהרנטיות), התנהגות לא מאורגנת (כלומר, התנהגות מוזרה, לא תואמת, לא נורמטיבית), התנהגות קטטונית (מתאפיינת בקושי בתנועה רצונית, קיפאון מוחלט, פעילות יתר חסרת מטרה שאינה מושפעת מגירוי חיצוני), ואפקט (רגש) שטוח או בלתי תואם.

טיפול בסכיזופרניה פרנואידית

בהשוואה לסוגים אחרים של סכיזופרניה, בסכיזופרניה פרנואידית הפרוגנוזה די טובה. למרות שלא ברור אם אפשר ממש להחלים מסכיזופרניה, ושאריות האפיזודות הפסיכוטיות משפיעות על מהלך החיים והתפקוד, אנשים הסובלים מסכיזופרניה פרנואידית מצליחים הרבה פעמים לתפקד ברמה סבירה מבחינה מקצועית ולהסתדר בחיים עצמאיים.

עם זאת, גם סכיזופרניה היא מחלה קשה, שחשיבות הטיפול בה גבוהה מאוד. ללא טיפול, מחשבות השווא וההלוצינציות עשויות להיות טורדניות, לגרום להתנהגות מאוד מוזרה ולחוסר יכולת להשתלב בחברה באופן נורמאלי. מכל הפרעות הנפש, הסכיזופרניה היא המחלה שבה הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי נחשב להכרחי וקשה מאוד, או בלתי אפשרי, לאזן סכיזופרניה פרנואידית בטיפול פסיכותרפויטי בלבד.

הטיפול התרופתי בסכיזופרניה פרנואידית כולל תרופות אנטי- פסיכוטיות. הקו הטיפולי הראשון הוא תרופות כגון זיפרקסה ורספרדל. לתרופות אלה בדרך כלל השפעה טובה, בעיקר על הסימפטומים האופייניים לסכיזופרניה פרנואידית (סימפטומים "חיוביים" של הסכיזופרניות). כאשר השפעתן של התרופות אינה מספקת, ישנם קווי טיפול שניים ושלישיים.

אחת התרופות היעילות, אך בעלות מגוון רחב של תופעות לוואי והשפעות פיזיולוגיות היא הלפונקס, שדורשת מעכב רפואי צמוד. התרופות הפסיכיאטריות אינן מרפאות את הסכיזופרניה, אך הן מאפשרות התארגנות, השתחררות מסוימת ממחשבות השווא, וחזרה לתפקוד סביר.

ראו גם:
היפומאניה