נוקטרונו (בלעז Nocturno) הינה תרופה המיועדת לטיפול בהפרעות שינה לטווח הקצר בלבד. היא ממשפחת התרופות שאינן בנזודיאזפינים, אף על פי הדמיון הרב להן מבחינה כימית. השפעתה של התרופה הינו מהיר יחסית, ועל כן יש ליטול אותה לפני השינה. יעילותה של התרופה הוא קצר מועד, וחשוב להכיר בכך שהשפעתה לטווח ארוך פוחתת. מסיבה זו, והן בשל תופעות הלוואי, הנוקטרונו אינה מיועדת לשימוש מעל לארבעה שבועות ברצף.
הנוקטרונו מיועדת לטיפול במבוגרים וקשישים, ואינה מיועדת לטיפול בילדים. לתרופה תופעות לוואי חריפות אשר יש לשים לב אליהן בעת הצריכה, ולפנות לרופא המטפל במקרה הצורך. התרופה מגיעה כטבליות לצריכה אוראלית (3.75 מ"ג, 7.5 מ"ג). נטילת התרופה מחייבת אבחון ומרשם רפואי טרם השימוש. יש להיזהר במינון, ולקרוא היטב את עלון הצרכן טרם השימוש, וכן להיוועץ ברופא המטפל בכל הנוגע לשילוב תרופתי.
באילו מצבים מטפלת התרופה?
תרופה זו מיועדת לטיפול במצבים חמורים של הפרעות שינה, הכוללים נדודי שינה זמניים או לטווח ארוך. היא משויכת לקבוצת התרופות ההיפנוטיות והמרדימות – ציקלופירולונים, אשר דומות מאוד למשפחת הבנזודיאזפינים. השימוש בתרופה כוללת תופעות לוואי קלות והן חמורות, אשר יפורטו בהמשך. חשוב להיוועץ עם רופא או פסיכיאטר טרם השימוש, וכן ליידע אותו בכל מקרה מהבאים:
- היריון או הנקה – בין אם בתכנון או בפועל, אין להשתמש בתרופה זו בכל הנוגע למצבי היריון והנקה. בכל מצב זה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל על השלכותיה של תרופה זו. התרופה עוברת בחלב אם, ועל כן אסורה לשימוש בעת הנקה, וכן עלולה להזיק להתפתחות תקינה של התינוק בהיריון.
- בעיות כבד – ניתן להשתמש בתרופה רק במינון מופחת, ולאחר ייעוץ עם רופא. לתרופה ישנן השפעות על הכבד אשר יכולות להוות בעיות בעת שימוש לא מבוקר.
- בעיות כליות – ניתן להשתמש בתרופה רק במינון מופחת, ולאחר ייעוץ עם רופא. לתרופה ישנן השפעות על הכבד אשר יכולות להוות בעיות בעת שימוש לא מבוקר.
- בעיות נשימה – יש להיוועץ ברופא בכל מקרה של בעיית נשימה לגופה, וכן בנוגע לשימוש תרופתי במקביל לטיפול בבעיית הנשימה.
- אלכוהול – אין לקחת את התרופה עם אלכוהול, או לשתות במקביל לשימוש בה. בשל השפעתה של התרופה על הכבד, וכן בשל השפעות האלכוהול על מצבי ערות והכבד, ייתכנו השפעות לוואי חמורות.
- נהיגה – התרופה מרדימה ויוצרת תחושת עמימות ותשישות, ועל כן יש להימנע מכל נהיגה בעת שימוש בתרופה.
כמו כן, אין להשתמש בתרופה במצבים של מיסטניה גראביס, תסמונת דום נשימה, הפרעות פסיכיאטריות מאובחנות (יש להיוועץ ברופא המטפל), וכן גילאים צעירים (התרופה אינה מתאימה לטיפול בילדים ונוער). בקשישים, יש לקחת מנה מופחתת בהתייעצות עם הרופא המטפל.
צריכת התרופה יכולה להיות לפני או אחרי ארוחה, ואינה מחייבת ארוחה כלל.
תופעות לוואי של נווקטורנו
שימוש ממושך בנווקטורנו עלול להוביל לתלות נפשית וגופנית בה. על כן, אין להשתמש בתרופה בתקופה העולה על ארבעה שבועות, מבלי להיוועץ עם רופא מטפל או פסיכיאטר. השפעתה של התרופה נמשכת על פני כ-8 שעות, ועל כן יש לוודא כי יש לך את הזמן המספק לשינה טרם נטילתה.
התרופה יכולה להוביל לתופעות לוואי קלות, הכוללות בין השאר מצבי סהרוריות (פעולות תוך כדי שינה אשר נראות כאילו האדם ער) – זאת בעיקר בשילוב תרופתי עם תרופות אחרות, ועל כן יש להימנע משימוש בתרופה עם צריכת אלכוהול, תרופות המשפיעות על מערכת העצבים, תרופות פסיכיאטריות, וכדומה. התרופה אינה מיועדת לטיפול בדיכאון, ויכולה להחמיר או להקשות על הטיפול במצבי דיכאון.
קשישים אשר משתמשים בתרופה עלולים לחוות סחרחורות קלות ואי-יציבות, ועל כן יש לנקוט במשנה זהירות בזמן קימה מן המיטה.
לתרופה ישנן תופעות לוואי שונות, חלקן קלות וחלקן חמורות, יש להיות ערניים באשר לתופעות אלו, ולשים לב באם חל שינוי או החמרה בעת השימוש בתרופה. בין תופעות הלוואי הקלות של התרופה נכללים מצבים של כאבי ראש ובלבול, המלווים בסממני עייפות שונים – תשישות, חולשה כללית, סחרחורות קלות, טשטוש, וכדומה.
ייתכנו מצבים של יובש בפה, טעם מריר, בחילות וכדומה. תתכנה הפרעות זיכרון קלות, וגם הזיות. כמו גם מצב סהרוריות (הליכה ופעילות מתוך שינה). מאחר ולתרופה ישנה השפעה על אנזימי הכבד, תתכן עלייה קלה בהם. אלו תופעות אשר אמורות להימשך זמן קצר, וכל מצב בו הן נמשכות יש לפנות לרופא המטפל.
באשר לתופעות לוואי חמורות יותר – יש לפנות באופן מידי לרופא המטפל או הפסיכיאטר בכל מצב של תגובה אלרגית או נפיחות בפנים ובגוף, מצבי התנהגות ותחושות לא רגילים כגון אגרסיביות וזעם, חוסר מנוחה ועצבנות, וכדומה. במצבים של החמרה בבעיית השינה, אובדן הכרה, או השפעה חמורה של התרופה אשר אינה חולפת. בעיות המקושרות עם תופעות גמילה כגון הזעה, רעדים מתמשכים, הקאות ובחילות חזקות, וכן חוסר שינה. בכל אחד ממצבים אלו, או מצבים חמורים אחרים, יש לפנות באופן מידי לרופא המטפל או הפסיכיאטר.
