פרוטריפטילין היא תרופה אנטי- דיכאונית מהדור הישן, ממשפחת התרופות הנקראת טריציקליות (משום שבמבנה הכימי שלהן הן נראות כמו שלושה עיגולים). זהו השם הגנרי לתרופה שמוכרת גם בשמות ויוקטיל וטריפטיל.
מתי משתמשים בפרוטריפטילין?
פרוטריפטילין היא תרופה נוגדת דיכאון, והשימוש בה נעשה בעיקר במצבים של אפיזודות דיכאוניות מג'וריות פעילות, שאינן מגיבות היטב לטיפולים בתרופות מהדור החדש של נוגדי הדיכאון.
כמו כן, משמשת התרופה לטיפול בהפרעות חרדה, בעיקר הפרעת חרדה מוכללת והפרעה פוסט טראומטית. השיקול להשתמש בפרוטריפטילין במצבים של חרדה, תלוי בשאלה האם הדיכאון מהווה חלק מהסימפטומטולוגיה של החרדה, או להפך. ככל שהדיכאון מהווה מרכיב משמעותי יותר בתמונה הקלינית, יש מקום רב יותר לשקול שימוש (או הוספה) של תרופות נוגדות דיכאון.
יש לציין, שכיום פרוטריפטילין ושאר התרופות הטריציקליות אינן התרופות המועדפות לשימוש על ידי הפסיכיאטרים. הסיבה לכך היא שפעולתן יעילה, אך יש להן השפעות לא סלקטיביות על פעילות המח, כך שהן לא רק מקלות על הדיכאון או החרדה, אלא גורמות לשורה של תופעות נוספות, שחלקן בעתיות מאוד.
לכן השימוש בתרופה זו נעשה רק כאשר תרופות אנטי דיכאוניות אחרות נמצאות לא יעילות, או בעלות תופעות לוואי קשות מידי על מטופל מסוים.
איך פועלת פרוטריפטילין?
פרוטריפטילין היא תרופה טריציקלית, וככזו היא פועלת בעיקר על רצפטורים של סרטונין ונוראפינפרין במח. פעולתה של הפרוטריפטילין גורמת לכך שהסרטונין והנוראפינפרין, שהם נוירוטרנסמיטורים המעבירים מסרים עצביים בין תאי עצב במח, יישארו זמן רב יותר בסינפסה. כך תא העצב נמצא יותר זמן "טבול" בסביבה רוויה במוליכים העצביים הללו, הוא מושפע מהם יותר, ולכך יש השפעה חיובית על דיכאון ועל חרדה.
בנוסף על ההשפעה הרצויה הזו של התרופה, פרוטריפטילין משפיעה על רצפטורים ופעילויות נוספות במח, כגון השפעה על אצטילכולין, היסטמין ואדרנלין. השפעות אלה, הנגרמות מחוסר הסלקטיביות בפעולת התרופות הטריציקליות, הן הגורם למרבית תופעות הלוואי של התרופות.
יתרונות של פרוטריפטילין על פני נוגדי דיכאון אחרים
כאמור, הטריציקליות כיום לא נחשבות לתרופות בעלות יתרונות על פני התרופות של הדור החדש (SSRI, ו-SNRI), אלא במקרים בהם התרופות החדשות אינן יעילות עבור מטופל ספציפי.
עם זאת, פרוטריפטילין היא תרופה אנטי- דיכואנית יעילה (עיקר הסיבה למעבר לתרופות מהסוג החדש היא לא חוסר היעילות של התרופות הישנות, אלא ריבוי תופעות הלוואי). יתרונה על פני תרופות אחרות במשפחה היא שמשך מחצית החיים שלה ארוך יחסית, וזה מאפשר ליטול אותה רק פעם אחת ביום.
תופעות לוואי
התרופות הטריצקיליות, ופרוטריפטילין בתוכן, מתאפיינות במספר רב יחסית של תופעות לוואי (בגלל שפעולת התרופה אינה סלקטיבית על נוירוטרנסמיטורים הקשורים לתופעת הדיכאון).
למעשה, הבעייתיות הגדולה ביותר של תרופות אלה היא ביעילותן- אנשים שסובלים מדיכאון עמוק, עשויים להיות מוצפים במחשבות אובדניות. במקרים רבים, לא יהיה להם כח להוציא לפועל את התוכנית (זהו סימפטום של דיכאון- חוסר אנרגיה ויוזמה).
הפרוטריפטילין פועלת מהר יחסית, תוך 7 ימים ניתן לחוש את השפעתה. אך הדיכאון עוד לא חולף, רק האנרגיה עולה מעט. זהו זמן מסוכן ביותר עבור חולי דיכאון. פרוטריפטילין היא תרופה מסוכנת במינון יתר. כאשר ישנן מחשבות אובדניות, התרופה עצמה עלולה לשמש להוציאן אל הפועל.
תופעות לוואי נוספות כוללות יובש בפה, סחרחורת ובחילה, עצירות, טכיקרדיה (פעימות לב מהירות) וכאבי ראש. תופעות אלה בדרך כלל חולפות מאליהן לאחר זמן מה. תופעות לוואי קשות יותר כוללות פגיעה בלב, מחלות כבד, ירידה בלחץ הדם ותופעות נוירולוגיות שונות המחייבות התייעצות עם רופא להפסקת התרופה.