אמוברביטל היא תרופה השייכת למשפחת הברביטורטים ונמצאת בשימוש מאז 1923. הברביטורטים הם מדכאי מערכת העצבים המרכזית (המוח) ומשתמשים בהם בעיקר לטשטוש והרדמה. אפשר לדמות את ההשפעה שלהם לחומר ש"מכבה" את המחשב ששולט בגופינו-המוח.
הם משיגים את השפעתם בעזרת הפעלה של קולטנים מסוג גאבא (GABA) שנמצאים על הקישורים בין תאי העצבים במוח. קולטני הגאבא הם בעלי אפקט משתק שמפסיק את ההולכה בין הנויורונים ובכך "מרדים" את כל המערכת.
לעיתים רופא מרדים לקראת ניתוח יבחר בברביטורת כגון אמיברביטול ל"השראת" הרדמה ביחד עם חומרים נוספים. הוספת ברביטורת מאפשרת לו להשתמש במינונים נמוכים יותר של שאר חומרי ההרדמה ובכך לחסוך למטופל את חלק מתופעות הלוואי הקשורות בהן. במימונים נמוכים יותר הם יכולים לשמש לטשטוש (הורדת רמת ההכרה אך לא הרדמה של שממש) עבור פרוצדורות קצרות.
במקרי קיצון משתמשים בהם גם כנוגדי פרכוס (פעילות חשמלית לא תקינה של המוח). מנצלים את יכולתם לדכא את כלל הפעילות המוחית לשם טיפול בפרכוסים קשים מאוד שלא ניתנים לשליטה על ידי תרופות אחרות.
שימושים בעבר ותופעות לוואי
ברביטורטים מסוגלים לשנות את מצב העירנות ולגרום לטשטוש, היפנוזה ואפילו תרדמת עמוקה. מנת יתר מסוכנת מאוד שכן היא יכולה לדכא את המרכזים שאחראים על הנשימה ובכך לגרום למוות. הברביטורים יכולים לדכא את האזורים במוח שאחראים על תחושות ותנועה ובכך לגרום לחוסר יציבות ונפילות. עקב היכולת לדכא את מערכת הנשימה אסור בתכלית האיסור לשלב חומרים נוספים המדכאים את מערכת העצבים המרכזית כגון אלכוהול, סמים או תרופות דומות.
בעבר שימשו כטיפול לנדודי שינה, עם זאת כיום ידועות מספר תופעות לוואי שהביאו להפסקת השימוש בהן לכך. הם משנים את תבנית השינה ומפחיתים את שנת החלום. הפסקה מהירה מדי של טיפול בברביטורטים יכולה לגרום לקשיים בהירדמות, חלומות מרובים או סיוטי לילה. בנוסף טיפול בברביטורים לנדודי שינה מאבד את רוב יעילותו תוך שבועיים מהתחלת הטיפול.
עקב חוסר היעילות המטופל עלול לנסות מינונים גבוהים יותר שכאמור מסוכנים. לכן היום הם מאושרים רק לשימוש קצר טווח עבור התוויה זאת. התוויות נוספות להן נרשמו ברביטוראטים בעבר כללו הרגעה וטיפול למחלת הכפיון (אפיליפסיה). עם השנים עברו לתרופות מדור חדש שהן בטוחות הרבה יותר ועם פחות תופעות לוואי.
בשימוש ממושך עלולה להיווצר תלות נפשית וגופנית בתרופה. תלות נפשית משמעותה שמהמטופל יחוש שהוא צריך אותה ולעיתים יפעל על מנת להשיגה. תלות גופנית משמעותה שבהפסקת התרופה עלולה להתפתח תסמונת גמילה במתבטאת בכל מיני תסמיני עוררות יתר. תסמונת הגמילה יכולה להיות מסוכנת ודורשת תשומת לב רפואית דחופה.
אלטרנטיבות
בתחום ההרגעה והשינה תרופות ממשפחת הבנדודיאזפינים החליפו את הברביטורטים. התרופות הללו הרבה פחות קטלניות במידה ונלקחות ביתר. כמו כן יעילותן נשמרת לאורך תקופה ארוכה ולא מתפתחת עמידות המצריכה שימוש במינונים עולים וגוברים כפי שקרה עם התרופה שהחליפו. בנוסף, תבנית השינה הטבעית פחות נפגעת משימוש בהם.
עבור מחלת הכפיון ישנו מגוון רחב ביותר של תרופות המאושרות לשימוש שהחליפו את הברביטורתים וגם הן מציגות פרופיל בטיחותי גבוה יותר ופחות תופעות לוואי. כיום המגוון שנוצר מאפשר לרופא הנוירולוג להתאים טיפול בצורה אישית יותר שעונה טוב יותר על צרכי המטופל.
"סם אמת"
ישנן ידיעות על כך שגופי מודיעין בעולם ניסו להשתמש באמוברביטול כמעין "סם אמת". התרופה מגיעה כאבקה מסיסה במים ואלכוהול ואין לה טעם. יש לציין שהיעילות שלה בשימוש זה מוטלת בספק ואם קיימת אז היא מושגת בהזרקת התרופה בטפטוף איטי לתוך הוריד ולא בערבוב בתוך כוס משקה.
