משפחת הבנזודיאזפינים היא משפחה של תרופות פסיכואקטיביות המשמשות בין היתר לטיפול בנדודי שינה, חרדה ואפילפסיה. התרופות במשפחה זו פועלות על קולטן ספציפי במערכת העצבים המרכזית, הנקרא GABAA הגורם למיתון של פעילות עצבית גבוהה.
נהוג לסווג את התרופות השונות במשפחה זו לשלוש קבוצות עיקריות, בהתאם למשך ההשפעה שלהן: תרופות שטווח ההשפעה שלהן הוא שש שעות לכל היותר, תרופות עם טווח השפעה בינוני הנע בין שש לעשר שעות ותרופות בעלות טווח השפעה ארוך הנמשך אפילו יום לאחר נטילת התרופה.
בנוסף לכך, התרופות השונות במשפחה זו נבדלות אלו מאלה ברמת היעילות שלהן בטיפול במצבים קליניים שונים. כך לדוגמה ישנן שיעילות יותר לטיפול בנדודי שינה בעוד שאחרות יעילות יותר דווקא לטיפול בפרכוסים. ההבדלים ברמת היעילות נובעים משינויים קלים במנגנוני הפעולה הספציפיים של התרופות השונות.
ההבדל בין הרעלה לבין תופעות לוואי
חשוב מאוד להבחין בין הרעלה של בנזודיאזפינים לבין תופעות לוואי של בנזודיאזפינים. תופעות הלוואי של הבנזודיאזפינים הן תופעות שניתן לצפות מראש ואילו הרעלה מתרחשת כאשר נוטלים מינון יתר של בנזודיאזפינים או כאשר נוטלים את התרופות בשילוב עם חומרים אחרים וכתוצאה מכך ההשפעה שלהן מתעצמת. במילים אחרות, הרעלה נגרמת כתוצאה משימוש לא נכון בתרופה.
כך לדוגמה תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים ידועות בכך שהן גורמות לישנוניות ולמעשה כפי שציינו, משמשות בין היתר לטיפול בנדודי שינה. בהתאם לכך, מומלץ שלא לנהוג או להפעיל ציוד כבד לאחר נטילה של בנזודיאזפינים. צריכה של אלכוהול במקביל לצריכה של בנזודיאזפינים עלולה לגרום להרעלה, שכן גם לאלכוהול ישנה השפעה מדכאת על מערכת העצבים המרכזית.
מה הם התסמינים של הרעלת בנזודיאזפינים?
הרעלת בנזודיאזפינים יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים וכן להופיע במגוון דרגות חומרה. במקרים הקלים ביותר ההרעלה תבוא לידי ביטוי בחולשה כללית, בלבול, עלייה בזמן התגובה לגירויים וסחרחורת, אך במקרים החמורים ביותר, הדיכוי של מערכת העצבים עלול להכניס את המטופל למצב של תרדמת. בדרך כלל, ההשפעה החמורה ביותר נצפית כאשר ההרעלה התרחשה על רקע נטילה של בנזודיאזפינים בשילוב עם אלכוהול ו/או תרופות אחרות שפועלות לדיכוי מערכת העצבים.
נטילה של בנזודיאזפינים בעלות השפעה קצרת טווח במינון גבוה במיוחד עלולה לגרום אף לדיכוי הנשימה, אך מדובר במקרים חריגים ביותר. יש לציין כי ייתכנו גם תסמינים הפוכים, הכוללים תנועות בלתי רצוניות, אי שקט פסיכומוטורי וערנות יתר.
כיצד מאבחנים הרעלת בנזודיאזפינים?
כאשר ישנו חשד לכך שהמטופל סובל מהרעלת בנזודיאזפינים יש בראש ובראשונה לשאול אותו לגבי התרופות שנטל לאחרונה ולגבי צריכת אלכוהול. זאת כמובן כל עוד הוא נמצא בהכרה ומסוגל לתקשר עם הצוות הרפואי. בנוסף לכך, יש לבצע בדיקות דם על מנת להעריך את ריכוז התרופות בדם וכן בדיקת שתן שכן התרופות מופרשות בשתן.
התרופה הניתנת במצב של הרעלת בנזודיאזפינים נקראת Flumazenil. תרופה זו נקשרת לקולטנים אליהם נקשרות התרופות במשפחת הבנזודיאזפינים, מבלי לשפעל אותם. באופן זה ניתן לנטרל את ההשפעה המדכאת של הבנזודיאזפינים ולמעשה אם לאחר מתן התרופה אכן מתרחשת תגובה חיובית, ניתן לקבוע בסבירות גבוהה שהמטופל סבל מהרעלת בנזודיאזפינים. משך הפעילות של התרופה קצר מאוד ונמשך דקות ספורות בלבד. אי לכך, לרוב יהיה צורך לתת אותה בעירוי ממושך או במספר מנות.
מאחר והרעלת בנזודיאזפינים היא גורם שכיח לאובדן הכרה בקרב מטופלים המגיעים לחדר מיון, בדרך כלל כאשר מגיע אדם מחוסר הכרה ללא הסבר לחדר מיון, נעשה ניסיון ראשוני לטפל בו באמצעות Flumazenil.
