למרות שאמנזיה (מחלת שכחה) היא נושא פופולארי לסרטים וספרים, זהו מצב נדיר ביותר, המתבטא בקושי לזכור נתונים ומידע. המחלה מתייחסת אף לחוסר יכולת לזכור מידע שמאוחסן בזיכרון. במילים פשוטות, זהו מצב של אובדן הזיכרון. הגורמים למחלה עשויים להיות אורגניים או תפקודיים.
גורמים אורגניים עשויים לכלול נזק מוחי בשל פציעה, או שימוש בתרופות מסוימות, בדרך כלל תרופות הרגעה. המחלה עשויה להיות אחד התסמינים של מספר מחלות מוח ניווניות דוגמת מחלת אלצהיימר. גורמים פונקציונליים הם גורמים פסיכולוגיים, כגון מנגנוני הגנה.
מעט שכחה לעיתים שונה לחלוטין מאמנזיה. מחלה זו מתייחסת לאובדן בקנה מידה משמעותי של זיכרונות אותם לא היתה סיבה לשכוח. אלו עשויים לכלול ציוני דרך חשובים בחיים, אירועים בלתי נשכחים, אנשי מפתח בחיים ועובדות חיוניות שנאמרו, נחוו או נלמדו.
הגורמים לאמנזיה
אמנזיה נגרמת באמצעות פגיעה או נזק מוחי. הגורמים האפשריים הם:
דלקת קרום המוח – עלולה להיגרם באמצעות זיהום נגיף כגון הרפס סימפלקס (HSV), או תגובה אוטואימונית לסרטן בחלק אחר של הגוף.
צליאק – ביטויי מחלה זו כרוכים בשינויי זיכרון, בלבול, ושינוי האישיות.
מחסור בחמצן – כל מחלה או מצב הפוגע באספקת החמצן למוח, כגון התקף לב, מצוקה נשימתית או הרעלת פחמן חד חמצני.
תרופות מסוימות – כגון תרופות שינה.
טיפול בהלם חשמלי (ECT) – טיפול פסיכיאטרי המבוצע לעיתים על מטופלים עם דיכאון חמור שלא הגיבו לטיפול אחר. בנוסף, משמש טיפול זה לעיתים גם לסכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית וקטטוניה. אובדן זיכרון שנגרם בעקבות טיפול זה הוא כמעט תמיד זמני.
פגיעות ראש – כגון בעקבות תאונות דרכים. ברוב המקרים של תאונות, האמנזיה אינה חמורה ואינה נמשכת לטווח הארוך.
גורמים נוספים הם דימום באזור שבין הגולגולת והמוח; גידול במוח הנמצא בחלק השולט על הזיכרון; שבץ מוחי; והתקפים מסוימים.
תסמיני אמנזיה
רשימת התסמינים היא נרחבת, וכוללת קשיים בתחומים שונים הקשורים לזיכרון, כגון:
- התפרצות אמנזיה פוגמת ביכולת ללמוד מידע חדש. החולה מתקשה לזכור דברים חדשים.
- פגיעה ביכולת לזכור אירועי עבר ומידע מוכר.
- החולה מפתח זכרונות כוזבים.
- בעיות נוירולוגיות המתבטאות בחוסר תיאום טווח תנועה ולעיתים רעידות.
- בלבול או חוסר התמצאות.
- בעיות בזיכרון לטווח הקצר.
- אובדן זיכרון חלקי או מוחלט.
- כישלון לזהות אנשים או מקומות.
אבחון אמנזיה
תחילה צריך הרופא לשלול גורמים אפשריים אחרים של אובדן זיכרון, כולל דמנציה, אלצהיימר, דיכאון או גידול מוחי. הוא יבקש היסטוריה רפואית מפורטת, אותה עשוי המטופל להתקשות לתת אם אינו זוכר פרטים, ולכן בני המשפחה או מטפלים יכולים לסייע בתהליך זה.
לאחר בדיקת ההיסטוריה הרפואית, מתחילה בדיקה גופנית, הכוללת רפלקסים; תפקוד חושי; איזון; מספר היבטים אחרים של המוח ומערכת העצבים; וזיכרון לטווח הקצר והארוך.
לקביעת אבחנה של נזק פיזי או הפרעה מוחית מתבצעות הבדיקות הבאות:
סריקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית) – בדיקה זו מבוצעת באמצעות מכונה המשתמשת בשדה מגנטי וגלי רדיו ויוצרת תמונות מפורטות של כל חלק בגוף, במקרה זה, המוח.
סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) – שיטת הדמיה רפואית המבוצעת על ידי טומוגרפיה, תהליך יצירת תמונה דו ממדית פרוסה. המכשיר הרפואי נקרא סורק CTG, זוהי מכונה המשמשת לצילומי רנטגן. בדיקה זו טובה במיוחד באיתור הדימום במוח, בעיקר דימום הנובע מפציעה.
בדיקת EEG – זהו כלי המספק תמונה מוחית בזמן שהמטופל מבצע משימה קוגניטיבית, הכרוכה בחשיבה. כך יכול הרופא לזהות את המיקום וסדר הגודל של הפעילות המוחית המעורבת במספר סוגי תפקודים קוגנטיביים. התמונות נוצרות באמצעות אלקטרודות המפקחות על כמות הפעילות החשמלית בנקודות שונות על קרקפת המטופל.
בדיקות דם – חושפות נוכחות זיהום כלשהו, או חסר תזונתי.
טיפול באמנזיה
למרבה המזל, ברוב המכריע של המקרים, אמנזיה נפתרת מעצמה ללא טיפול. יחד עם זאת, אם קיימת הפרעה בסיסית גופנית או נפשית, יש לטפל בה, במידת האפשר.
פסיכותרפיה יעילה לחלק מהמטופלים, והיפנוזה היא דרך יעילה לעורר את הזכרונות שנשכחו. התמיכה המשפחתית משמעותית בסיוע למטופל להשתפר. פסיכולוגים ופסיכיאטרים סבורים כי עזרי התמצאות מסייעים למטופלים להסתגל מחדש לסביבתם, אם הם מוקפים בחפצים מוכרים כגון תמונות, ריחות וצלילים.
ריפוי בעיסוק מסייע לרכישת מידע חדש שיחליף את הזיכרונות האבודים, או להשתמש בזיכרונות קיימים כבסיס לרכישת מידע חדש.
אימון נכון לשימוש בעזרים דיגיטליים אישיים כגון אייפון, אייפד או בלקברי, מסייע גם למטופלים הסובלים מאובדן זיכרון חמור, להתנהלות בחיי היומיום. מחשב כף יד מזכיר למטופל אירועים חדשים, מועדי נטילת תרופות, פגישות והתחייבויות. מטופלים שאינם זוכרים שמות או אנשים, יכולים לאחסן רשימת תמונות ולבדוק אותה בכל עת.
