מורפין הידרוכלוריד – מורפיום

מורפין הידרוכלוריד היא תרופה חזקה מאוד לשיכוך כאבים. היא שייכת למשפחה של תרופות נרקוטיות (אליה משתייכים גם האופיום, הקודאין וההירואין), ומוכרת גם בשם מורפיום.

מתי משתמשים במורפין הידורכלוריד?

כבר לפני מאות בשנים, שימש אופיום כמשכך כאבים. המורפין היה החומר הראשון שסונטז במעבדה מהאופיום, וגם הוא הומצא כדי לשכך כאבים חזקים. בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית, הטיפול היחידי שידעו לתת לחיילים שנפצעו היה כריתה של איברים, וטיפול בכאב בעזרת מופרין.

היום, כמובן, הפרוצדורות הרפואיות יעילות יותר, אך עדיין הכאב הוא בעיה משמעותית בהרבה מקרים של מחלות או של התערבויות והליכים רפואיים.

מורפין ניתן לחולים הסובלים מכאבים קשים, כאשר טיפול במשככי כאבים פשוטים אינו מועיל. שימושים נפוצים בתרופה לאנשים הסובלים מכאבים אחרי ניתוח, כאב וסבל הנגרמים מטיפולים בסרטן, כאבים הנובעים ממחלות לב או התקף לב וכדומה.

בנוסף, נעשה שימוש במורפין הידרוכלוריד במצבים שעלולים להתיש את הגוף ולהוביל לקריסתו. כך למשל, משתמשים במורפין לטיפול בהתקפי שיעול טורדני וחזק במיוחד- המורפין גם מרגיע את השיעול, וגם מונע קריסה של הגוף בעקבותיו.

איך פועל מורפין הידרוכלוריד?

כאמור, מורפין הוא תרופה נרקוטית. הסמים הנרקוטיים פועלים על מערכת העצבים המרכזית (המח) באופן ישיר, על ידי חסימת פעילות הדופאמין. דופאמין הוא נוירוטרנסמיטור (מוליך עצבי) שיש לו קשר עם "סימפטומים חיוביים"- עלייה בפעילויות של כל מיני מערכות רגשיות וקוגניטיביות (חריגה כלפי מעלה ברמות דומאפין יכולה לגרום למצב רוח טוב, "היי", הזיות, פסיכוזות והתנהגויות משונות חסרות עכבות).

כאשר המורפין חוסם את פעילות הדופאמין, המערכות נרגעות ומתקבלת תחושה של אופוריה, הפחתה בחרדה ובפחד, רגיעה והפחתה משמעותית בתחושת הכאב.

מורפין הודרוכלוריד מגיע באמפולות בצורת נוזל, וניתן במרשם רופא בלבד באמצעות זריקה. הזריקה יכולה להיות לוריד, לשריר או מתחת לעור (על פי הצורך- כאשר הטיפול הוא ממושך, הוא ניתן בדרך כלל לוריד. בעת חירום הזריקה ניתנת בשריר).

המינון המקובל נע בין 5-20 מ"ג. משך ההשפעה של התרופה הוא כ-4 שעות (לעיתים יכול להגיע גם ל-7 שעות), ואז ניתן להזריק מנה נוספת.

יתרונות של מורפין הידרוכלוריד

מורפין הוא תרופה משככת כאבים חזקה במיוחד, ולכן היא יעילה בטיפול באנשים שסובלים מכאבים מסוג זה. לעיתים היא הדבר היחיד שמאפשר המשך טיפול והתמודדות עם הכאב. למרות חסרונות התרופה, שיפורט בהמשך, זוהי תרופה נפוצה בשימוש בבתי החולים.

תופעות לוואי

למרות יעילותה ונחיצותה של המורפין, חשוב להכיר גם את החסרונות שלה, ואת תופעות הלוואי שהיא עלולה לגרום. השימוש במורפין נקרא "שימוש יבש", משום שתופעות הלוואי קשורות ליובש והתכווצות- האישונים מתכווצים, העור מתייבש, מופיעה עצירות, וירידה בלחץ הדם, הדופק וקצב הנשימה. לעיתים יש תחושה של גרד או בחילה. באופן כללי, תחת השפעת התרופה אנשים מרגישים עייפות וישנוניות ורוצים לישון.

הבעיה הגדולה ביותר עם המורפין היא שמדובר בסם ממכר– הן פיזית והן נפשית. חשוב לציין שהתמכרות למורפין מתרחשת בעיקר כאשר משתמשים בתרופה למשך זמן ארוך, ורוב האנשים המטופלים בה בצורה מבוקרת בעת הצורך (אחרי ניתוח, למשל), לא יתמכרו אליה.

ההתמכרות מתבטאת הן בהתפתחות של סבילות, כלומר צורך במנה גדולה יותר בכל פעם על מנת להגיע לאותן תוצאות, והן בהופעת תסמיני גמילה עם הפסקת השימוש בתרופה. תסמיני הגמילה ממורפין הם תסמינים "רטובים"- דמעת, נזלת, שלשולים, הקאות, הזעת יתר והזלת ריר. בנוסף יש עלייה בקצב הלב, הדופק והנשימה. מופיעים כאבים בעצמות, במפרקים ובשרירים, יחד עם אי שקט מוטורי, וכמיהה למנה נוספת של התרופה.