פסיכוזה היא מושג שאין לו הגדרה מדויקת ומוסכמת, 
אך היא מאפיינת מספר הפרעות שנחשבות לקשות למדי בטווח של הפרעות הנפש. הפסיכוזה קיימת הן בהפרעות הסכיזופרניות למיניהן, אך יכולה להיות מוגדרת גם בהפרעות שאינן סכיזופרניה כמו הפרעה דלוזיונלית והפרעה פסיכוטית קצרת מועד.
במהותה, פסיכוזה היא מצב שבו יש נתק ברמה כלשהי בין המציאות לבין איך שהאדם תופס אותה ומתייחס אליה. ניתן להתייחס לשתי רמות- פגיעה בבוחן המציאות, והפרעות חשיבה.
פגיעה בבוחן המציאות משמעותה שהאדם קולט גירויים מהסביבה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם האופן בה רוב האוכלוסייה תקלוט את אותו גירוי. לדוגמא, בהביטו על אובייקט כשלהו שרוב האנשים יאמרו שהוא נראה כמו פרפר, אדם עם פגיעה בבוחן המציאות עשוי לראות להבת אש.
הפרעות חשיבה משמעותן שבעיבוד המידע הנקלט, האדם מכניס אלמנטים חריגים, ולעיתים אפילו ביזארים. כך למשל עשוי אדם לחשוב ששידורי הרדיו הם מסר שהוא מקבל מישות עליונה כשלהי שעליו לציית לה.
פסיכוזה היא מצב מאוד בעייתי ומפחיד. הניסיון לתפקד בתוך עולם פסיכוטי שאינו תואם למציאות מתגלה במהרה כקשה עד בלתי אפשרי, ופעמים רבות מחלה המלווה בפסיכוזה או התקף פסיכוטי המחייבים התערבות פסיכיאטרית מיידית, לעיתים באשפוז.
סימפטומים ואבחנה
פסיכוזה מאובחנת כאשר מופיע לפחות אחד מבין הסימפטומים הבאים. (יש לשים לב, שכאשר מספר סימפטומים מופיעים במקביל ונמשכים לאורך זמן, תאובחן סכיזופרניה שהיא ההפרעה הפסיכוטית הנפוצה ביותר. לעיתים, אבחנה של התקף פסיכוטי, או פסיכוזה, מתחלפים עם הזמן ועם ריבוי הסימפטומים לאבחנה של סכיזופרניה):
- מחשבות שווא (דלוזיות) – מבטאות את הפרעות החשיבה, כאשר האדם מחזיק מחשבות ואמונות שאין להן אחיזה במציאות. בדרך כלל המחשבות הללו מאורגנות סביב תמה מרכזית אחת, כאשר הנפוצות ביותר הן מחשבות שווא של רדיפה או מחשבות שווא גרנדיוזיות. המחשבות עשויות להיות מאורגנות מאוד ומנומקות, אך הנימוקים עצמם אינם מציאותיים ולעיתים גם ביזאריים.
- הזיות (הלוצינציות) – מבטאות את הפגיעה בבוחן המציאות, כאשר האדם "קולט" בחושיו גירויים שאינם קיימים במציאות. הוא עשוי לשמוע קולות (רעשים או דיבורים), לראות מראות, להריח ריחות ואפילו להרגיש טעמים או תחושות על העור שאין להם שום מקור אובייקטיבי במציאות.
- דיבור לא מאורגן – מבטא מחשבות לא מאורגנות ונשמע כדיבור אסוציאטיבי לא מובן, לעיתים כמו גיבוב מילים לא מובן, לעיתים חזרתי מאוד, ובכל מקרה- לא קוהרנטי.
- התנהגות לא מאורגנת – פסיכוזה עשויה להתבטא כלפי חוץ בהופעה מוזרה, בגדים שאינם תואמים את מזג האוויר, התנהגות מוזרה, לעיתים מינית או אלימה, וקושי כללי ביצירת התנהגויות מכוונות מטרה. לעיתים ההתנהגות היא קטטונית- כלומר האדם "נתקע" בתנועה או בתנוחה מסוימת וביזארית ואינו מסוגל לצאת ממנה.
יש לציין, שהסימפטומים צריכים להיות בולטים בחריגותם, בהשוואה למה שמקובל בתרבותו ובסביבתו של האדם. לעיתים הסימפטומים מופיעים כתוצאה מחשיפה לגורם לחץ כלשהו, שהיה מעורר תגובת דחק אצל כל אחד (לעיתים גם אחרי לידה). במקרים אחרים, אין הסבר לפריצתו של ההתקף הפסיכוטי.
טיפול בפסיכוזה
כאשר מדובר בפסיכוזה, יש צורך להפריד בין צורות הופעתה. לעיתים, בהתקף פסיכוטי קצר, הנמשך ימים אחדים וללא סימפטומים רבים, ההתערבות הפסיכיאטרית יכולה להיות מינימאלית ביותר. בדרך כלל במצב קל יחסית הטיפול יכלול תרופות מייצבות מצב רוח, תרופות הרגעה ומינונים נמוכים של תרופות אנטי פסיכוטיות.
אך כאשר הפסיכוזה נמשכת לאורך זמן, וכאשר יש מספר רב של סימפטומים (עד כי יש חשש שעם הזמן האבחנה תהפוך לאבחנה של סכיזופרניה), ההתערבות הפסיכיאטרית משמעותית הרבה יותר, כבר מהשלבים הראשונים (סכיזופרניה מאובחנת רק לאחר 6 חודשים של סימפטומים, אך כמובן שאין צורך לחכות עם הטיפול התרופתי עד קבלת האבחנה הרשמית).
הטיפול התרופתי כולל תרופות אנטי פסיכוטיות מהדור הישן, כגון הלדול, או תרופות מהדור החדש, א-טיפיות כמו זיפרקסה ורספרדל. לא אחת, יש צורך בשילוב של מספר תרופות, וגם תרופות שמקלות על תופעות הלוואי, כדי להגיע לשיפור המירבי במצבו של הפסיכוטי.
