סם המתדון, או בשמו המסחרי – אדולן, משמש לעתים בפסיכיאטריה על מנת לנסות ולהקל בגמילה מסמים. המתדון פועל על מערכת העצבים המרכזית, משכך כאבים ומסייע בהפחתת תסמיני הגמילה מסמים נרקוטיים שונים כגון אופיום והרואין. עם זאת, הסם מתדון מייצר תלות נפשית ופיזית בו, כך שלצד השימוש בסם בכדי להגיע לכדי גמילה נוצרת התמכרות לסם עצמו.
מתדון נחשב לסם קשה ומורכב לשימוש ומינון לא נכון ועודף עלול להוביל אף למוות. על כן, השימוש בו נתפס כיום כפרקטיקה בעייתית, אשר יש להימנע ממנה במידת הצורך. במקרים בהם ישנו שימוש במתדון לצרכי גמילה, יש צורך מהותי בליווי צמוד ופיקוח הדוק של הצוות המטפל, וזאת רק במקרים בהם אין חלופה אחרת.
מתדון: ההתמכרות תלויה במינון
מתדון נצרך בבליעה ומשפיע למשך יממה עד יממה וחצי. בטיפול גמילתי צריכת התרופה היא על בסיס יומיומי, ולרוב כאשר נגמרת תקופת הגמילה מהסם, מתחילה להתפתח התמכרות למתדון עצמו ויש להתחיל בגמילה הדרגתית ממנו.
התמכרות לסמים קשים כגון הרואין ואופיום יכולים להוביל למחלות זיהומיות ואחרות. למשל, הרואין נצרך בהזרקה, ומאחר והמכורים משיגים אותו בתנאי רחוב, הוא עלול להוביל להתפתחות בעיות בריאותיות שונות. המתדון, בניגוד להרואין, משומש באופן מבוקר ויתרונותיו הינם בכך שהוא אינו מוביל לבעיות בריאותיות זיהומיות. יחד עם זאת הוא סם לכל דבר, והשפעותיו על הגוף יכולות להיות קשות.
יתרונות מתדון
השימוש במתדון מוביל להקלת תסמיני גמילה, דיכאונות בתהליך הגמילה, התקפים, עצבנות וחרדה, שלשולים ובחילות, הקאות, כאבים מסוימים, קריז, ועוד. תסמיני הגמילה יכולים אף לכלול התנהגות תוקפנים ואגרסיבית, ובעיות אחרות אשר המתדון מקל בהם בעת הגמילה.
הוא משכך כאבים ומרגיע, ומאפשר למטופל להיכנס לתהליך הגמילה באופן מעט יותר קל, אך אין להשתמש בו לטווח הארוך. אם קיימת אפשרות, עדיף למצוא פתרון טיפולי אחר.
חשיבות הגמילה ממתדון
לאחר שהמטופל במתדון לצורכי גמילה מסמים מסיים את שלב הגמילה מהסם המקורי, כעת ניגשים לגמילה מהמתדון עצמו. הבעייתיות בכך, מעבר להתמכרות הפיזית החזקה למתדון, היא ההתמכרות הנפשית. בעוד שניתן להקל את ההתמכרות הפיזית לטווח הארוך, ההתמכרות הנפשית ממשיכה להדהד בדחפיה על המכור.
התמכרות נפשית אינה מטופלת על ידי מתדון, והוא אינו יכול להשפיע עליה לחיוב. המטופל לרוב מסיים את הגמילה הפיזית מהסם המקורי ועודנו מכור נפשית לסמים, מרגיש את הדחף והצורך לצרוך אותם בשנית, והמתדון במובן זה – מאחר ונוצרה התמכרות לסם זה כתחליף לסם המקורי – לא רק שאינו מקל אלא דווקא מעודד את ההתמכרות הנפשית בכך שהוא מהווה תחליף, במקום סם אחר.
תהליך הגמילה
לצד הטיפול במתדון, או אולי כתחליף לו, המטופל עובר תכנית טיפולית נרחבת הכוללת פיתוח מיומנויות התמודדות, טיפול פסיכולוגי, טיפול קבוצתי, תמיכה וליווי, וכדומה. הטיפול הפסיכולוגי יתמקד בפן המורכב של ההתמכרות, הסיבות הנפשיות לכך, המניעים וכיצד להתמודד עמם והמצב החדש לאחר ההתמכרות.
היות וההתמכרות הנפשית היא אולי הצד המורכב ביותר של השימוש בסמים – הגוף כבר הרפה ברובו, הנפש עדיין מושכת חזרה אל התבניתיות החוזרת המוכרת, התחושה הממכרת, והרצון להגיע לכדי סיפק באמצעות השימוש. מבחינות אלו, סם המתדון אינו מהווה דרך טיפולית יעילה, כי אם שלב ביניים להקלה בלבד.
