תסביך אלקטרה הוצג על ידי זיגמונד פרויד ומשקף את התחרות הפסיכו-מינית של הילדה עם אמה לצורך השגת בעלות על אביה וזאת כחלק מהשלב הפאלי בהתפתחות. מקור התסביך הוא מהדמות אלקטרה שבמיתולוגיה היוונית. אלקטרה זממה יחד עם אחיה לרצוח את אמה ואת אביה החורג על רצח אביהם.
השלב הפאלי בתסביך
השלב הפאלי בו מתקיים התסביך הוא השלב השלישי בהתפתחות מבין חמישה ומתרחש בין הגילאים 3-6. בכל אחד משלבי ההתפתחות, הליבידו (היצר המיני) מרוכז באזור אחר בגופו של הילד. כלומר, בכל שלב התפתחות מתמקד חיפוש העונג של הילד באזור אחר בגוף – המכונה אזור ארוטוגני. קיבעון נוצר כאשר נשארת אנרגיה בשלב התפתחותי מוקדם והיא איננה מועברת לשלב מתקדם יותר. בשלב הפאלי, בו מתרחש תסביך אלקטרה, האזור הארוטוגני הוא איבר המין. ילדים נוטים בגילאים אלה לבחון את איברי המין שלהם, לגלות אותם ולשחק איתם. כך הם לומדים על העולם, על הזהות האישית שלהם ועל הזהות שלהם בתוך קבוצה.
קנאת פין על פי התסביך
פרויד מציע שבנות פותרות את הקונפליקטים שלהן דרך קנאת הפין ותוצאה לא טובה של תסביך אלקטרה עלול להוביל להומוסקסואליות או לנוירוזה. קנאת פין נוצרת כיוון שהילדה רוחשת בתחילה אהבה עזה לאמה, אולם מתוך תצפיותיה היא מגלה כי גם לה וגם לאמה חסר דבר מה שיש לבנים ולאבא. הילדה הופכת להיות מוטרדת מאד מהמחשבה שחסר בגופה איבר חיוני ומחפשת דרכים שיביאו לפיתרון המצב או להשבת האיבר החסר. בעקבות זאת הילדה מפתחת קנאת פין, כלומר היא מקנאה בבנים ובאביה על כך שיש להם פין ולה אין. בשלב הבא הילדה תולה את האשם בכך שאין לה פין באימה ומתיקה את אהבתה האירוטית מהאם לאב, כך שהאב הופך למושא אהבתה.
הפיתרון המוצלח נמצא כאשר הילדה מגלה שאין לה דרך לזכות באיבר החסר אולם לאמה יש דרך לזכות באיבר זה. הילדה מזדהה עם האם ורוכשת כך את זהותה המינית. כלומר, ההזדהות של הילד עם הורה מאותו מין הוא הפיתרון המוצלח לתסביך אלקטרה. פרויד הוסיף שתהליך של לידת בן שעוברת האישה מסמל בעבורה את הזכייה בפין.
כיבוש ותחרותיות
השלב הפאלי מאופיין בכיבוש ובתחרות. נשים שנתקעות בשלב של תסביך אלקטרה בהתפתחות המינית שלהן, נחשבות לבעלות קיבעון הקשור באב. קיבעון בשלב זה יבוא לידי ביטוי בבגרות בקושי להסתגל לדרישות החברה ובנוירוזה. אם התחרות על ההורה מהמין השני אינה נפתרת, בנות אלה עלולות להפוך לנשים שנוטות להשתלט על גברים, באחת מבין שתי הדרכים הבאות – או על ידי פתיינות יתר שקשורה לרמת ביטחון עצמי גבוהה או על ידי הפיכה לאישה כנועה המקושרת לרמת ביטחון עצמי נמוכה.כלומר, יש לו השלכות הרסניות על ההתפתחות ולכן פיתרון מוצלח של תסביך זה ומעבר מוצלח של השלב הפאלי הוא חיוני ביותר לצורך התפתחות תקינה.
התמודדות עם תסביך אלקטרה
לצורך התמודדות עם תסביך אלקטרה קיים שימוש בשני מנגנוני הגנה עיקריים: הדחקה (חסימה של זכרונות ורעיונות מהמוח המודע) והזדהות (הילדה משלבת לתוך האגו שלה את המאפיינים האישיותיים של ההורה מאותו מין. הילדה מזדהה עם האם מתוך הבנה שלשניהם אין איבר מין זכרי).
ביקורת רבה נמתחה על תסביך אלקטרה. לא ברורה הסיבה לכך שהילדה זונחת את תשוקתה לאביה. במקבילה הגברית של תסביך אלקטרה, בנים פוחדים מסירוס, אולם בתסביך אלקטרה בנות כבר מסורסות מראש ולכן אין להן סיבה לחוש פחד ולוותר על התשוקה לאביהן. פרויד הסביר שהסבר שאצל הילדה שבמקום חרדת הסירוס שקיימת אצל בנים, בנות חוות חרדה מאובדן של אהבה שהיא המשך של החרדה של התינוק כאשר הוא לא מוצא את אמו לצידו. הסבר זה גם כן נמצא כלא מספק.
