בשנת 1885, איתר נוירולוג צרפתי בשם ז'ורז' טורט סידרה של סימפטומים בלתי מוסברים, והעניק להם את השם "תסמונת טורט".
התסמונת היא הפרעה נוירולוגית אשר גורמת להופעתם של טיקים- תנועות מוטוריות או קוליות חסרות מטרה וחסרות שליטה.
סימפטומים של תסמונת טורט
הסימפטום העיקרי בהפרעה הוא הופעתם של הטיקים. טיק מוטורי הוא תנועה קצרה וחדה. הטיקים המוטורים האופיינים ביותר לתסמונת הם מצמוץ חזק בעיניים, תנועה חדה של היד, או של הראש. במקרים קיצוניים ונדירים יותר, הטיקים עלולים להיות פעולה משמעותית יותר, אלימה ופוגעת (בעצמי או בסביבה) כמו נשיכה או הכאה.
טיק ווקאלי הוא קול קצר וחוזר. הקולות האופיינים ביותר לתסמונת הם כחכוך בגרון, רחרוח או קול נהימה. במקרים קיצוניים ונדירים יותר, הקולות יכולים להיות מילים של ממש, בדרך כלל מילים גסות או לא נעימות לשמיעה. לפני הופעת הטיק עשויה להיות תחושה של מתח או דחף קל, ולאחר יציאת הטיק המתח הזה נעלם.
כפועל יוצא מהטיקים, עשוי הלוקה בתסמונת טורט לחוש עייפות רבה. כמו כן, הטיקים גוררים תגובות של קבוצת השווים, מחנכים, בני משפחה ואנשים אחרים. התגובות יכולות ליצור פגיעה בדימוי העצמי, ירידה בבטחון העצמי, ואפילו דיכאון.
הופעת הסימפטומים
הטיקים מופיעים אצל הילדים במהלך שנות ההתפתחות שלהם, מגיל שלוש בערך ועד גיל 8. לעיתים יש סוג אחד של טיקים, ולעיתים טיקים מסוגים שונים מופיעים במקביל או לסירוגין. טיקים מוטוריים בדרך כלל מופיעים בגיל צעיר יותר מאשר טיקים קוליים. הטיקים של תסמונת טורט נוטים להחריף סביב גיל ההתבגרות, ופוחתים בצורה משמעותית בבגרות- גם אם אינם חולפים לחלוטין.
הטיקים מופיעים בתדירות גבוהה יותר במצבים מסויימים. כאשר האדם עייף, מתרגש או חש חרדה, התדירות עולה. כאשר הוא עסוק בפעולות הדורשות ריכוז או התמקדות, התדירות יורדת. מעניין לציין, שהאדם גם יכול לשלוט לפרקי זמן קצרים בטיקים. עם מחשבה והתמקדות בכך, ניתן למנוע את הטיק, אך בדרך כלל לאחר זמן מה של "התאפקות" הטיקים חוזרים בתדירות גבוהה יותר (כאילו, משלימים את כל הפעמים שהוחנקו).
גורמים
הגורמים לתסמונת טורט אינם יודעים לחלוטין, ולא ידוע המיקום המדוייק במח שגורם לטיקים. ההשערה המקובלת היא שנטייה ביולוגית או גנטית משתלבת עם דחק פסיכולוגי או ביולוגי לייצירת ההפרעה. האיזורים בהם מתמקד המחקר הוא ציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המח- בלוטת יותרת הכליה, וכן מערכת העצבים הסימפטתית.
אבחון של תסמונת טורט
תסמונת טורט היא הפרעה די נדירה, למרות שקיימים מצבים אחרים אשר עשויים לגרום לטיקים דומים. כדי לאבחן תסמונת טורט, על הטיקים להופיע בילדות (לפני גיל 18), להמשך במשך שנה לפחות מספר פעמים ביום, כמעט כל יום, וללא הפוגות של יותר משלושה חודשים. הטיקים בטורט לא נובעים כתוצאה מאירוע טראומטי, נטילת תרופות או מחלה אחרת.
יש לציין, שתסמונת טורט נפוצה יותר בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, אך מדובר בשתי הפרעות שונות שמקבלות כל אחת אבחנה בפני עצמה.
איך מטפלים בתסמונת טורט?
אין כיום טיפול ידוע שיכול להעלים את הטיקים הנובעים מהתסמונת, אך קיימים מגוון טיפולים המוצעים על מנת להוריד את תדירותם של הטיקים. לתזונה יש השפעה מסויימת על תדירות הטיקים. מומלץ להמנע מצריכת קפאין ושוקולד, וכן לצרוך כמויות גדולות של אומגה 3.
טיפול פסיכותרפויטי עשוי לעזור בהתמודדות עם מצבי הלחץ, לשיפור הביטחון והדימוי העצמי, וכן כדי לעזור לילדים ללמוד לשלוט בטיקים בנסיבות הדורשות זאת. טיפול תרופתי, בדרך כלל בתרופות אנטי-פסיכוטיות או אנטי- פרקינסוניות, ניתן רק במקרים קיצוניים וחמורים, משום שיש להן תופעות לוואי רבות.
