ישנם סוגים שונים של מחלות נפש, כשהסכיזופרניה היא בין הנחקרות ביותר מזה לא מעט שנים. הסיבה העיקרית לחקירתה הוא הרצון למצוא את הגורמים להופעתה, ובהתאם את הטיפול המתאים שיוכל לסייע לסובלים ממנה.
נכון להיום, מתבסס עולם הרפואה על מספר תיאוריות הקשורות במחלה, המסבירות הן את התפתחותה והן את הסיבות, הגורמים שהובילו להתפרצותה. אחת התיאוריות סוברת שמצבי לחץ-דחק, בין אם נפשיים ובין אם פיזיים, מהווים גורם סיכון להתפרצותה.
תאוריה אחרת גורסת שמדובר בגורם תורשתי, בגורמים ביולוגיים שונים, כמו למשל ייצור מוגבר של דופמין. כך או כך, ישנן כיום מספר תרופות לטיפול בסכיזופרניה, המוצעות לסובלים ממנה, תרופות הניתנות אך ורק במרשם.
מהן התרופות הנפוצות?
התרופות, הניתנות לסובלים מסכיזופרניה, הן תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות נוגדות דיכאון או חרדה. אלו יכולות להיות תרופות כמו קלוזפין או הלידול, תרופות ממשפחת ה – SSRI או ממשפחת הבנזודיאזפינים.
התרופות מקלות משמעותית על הסימפטומים הנלווים למחלה, עוזרות למנוע התקפים חוזרים וגם מאריכות את תקופת ההחלמה. מכיוון שהיא מופיעה בעוצמות שונות אצל כל מטופל, וגם התסמינים הנלווים לה יכולים להיות שונים במעט, סוג התרופה נקבע תוך התייחסות לפרמטרים אלה ופרמטרים נוספים.
ישנם חולי סכיזופרניה, שלהם טיפול תרופתי פחות יתאים, מה שיצריך מהרופאים חיפוש אחר מענה נכון יותר. במקרים אחרים, ובשל תופעות הלוואי השונות המופיעות לאחר נטילתן, ייתכן ולא תתאמנה לחולים מסוימים, וכדי לפתור זאת ייתכן ויידרש שינוי במינונים.
כיצד פועלות התרופות?
כל אחת מהתרופות משפיעה ישירות על מערכת העצבים ועוזרת בוויסותה. מכיוון שסוברים שהסיבה העיקרית לסכיזופרניה היא חוסר איזון כימי במוח, מוצע לסובלים מכך ליטול תרופות פסיכיאטריות מסוימות, הגורמות לשיבוש באופן ההולכה הכימית והחשמלית של סיבי העצב ובכך הפחתת התחושות והרגשות, העוברות דרך תאי העצב עצמם.
כך, למעשה, נוצר מצב שבו מחשבות השווא הטורדניות וכל הסימפטומים הנפשיים הנלווים לסכיזופרניה נעלמים כלא היו (כל זאת, כמובן, כל עוד נוטלים את התרופה).
מה היתרון של כל תרופה על שאר התרופות?
ההלידול, אחת מהתרופות המוכרות כיום לטיפול בסכיזופרניה מבוססת על פנותיאזין ומשמשת גם כמקור להשוואה לצורך בחינת תרופות נוספות, שעשויות להתאים לסובלים מהמחלה. היא יעילה במיוחד כמענה טיפולי במקרים בהם מופיעים סימפטומים פסיכוטיים חיוביים, כמו הזיות למשל ופחות מתאימה במידה ומופיעים סימפטומים שליליים, כמו הסתגרות עצמית או התנקות מהחברה.
על פי מחקרים שבוצעו בתחום, נמצא כי היא עוזרת לשפר את תפקודם הכללי של הסובלים מהמחלה וגם תופעות הלוואי, הנלוות לה, פחות או פחות חריפות בהשוואה לתרופות אחרות.
הקלוזפין היא תרופה פסיכיאטרית נוספת, המתאימה גם היא במקרים של סכיזופרניה. תרופה זו מוצעת לסובלים מהמחלה אך ורק במצבים בהם תרופות אחרות לא הועילו ולא נראה שיפור כלשהו במצבם, וכאן הוא יתרונה העצום בהשוואה לתרופות אחרות. התרופה עובדת בעיקר על המערכת הלימבית שבמוח ועוזרת לטפל בעיקר בסימפטומים השליליים הנלווים למחלה על ידי העלאת רמות הדופמין.
תופעות הלוואי של התרופות
לתרופות הניתנות כטיפול בסכיזופרניה, ובדומה לתרופות הניתנות כטיפול במחלות נפשיות אחרות, נלוות לעיתים תופעות לוואי שונות, שיש לקחת בחשבון. אחד החסרונות הבולטים של קלוזפין, למשל, הן תופעות הלוואי הבעייתיות שלה.
היא עשויה לגרום לפגיעה בכדוריות הדם הלבנות, המהוות חלק מרכזי וחשוב מאד במערכת החיסון. היא יכולה לגרום גם לירידה באנרגיה ולעייפות כללית, מה שעשוי להופיע גם בעת נטילת תרופות אחרות. בין אם נוטלים אותה או כל תרופה אחרת, חשוב לבחון את כלל האפשרויות ולוודא שמקבלים את המענה מרופא מומחה.
