אטומין היא תרופה פסיכיאטרית, ששימושה העיקרי הינו אנטי- פסיכוטי. שמה הגנרי של התרופה הוא קלוטיאפון, והיא אינה מקובלת לשימוש בארה"ב, ולכן גם בארץ השימוש בה מועט יחסית.
מתי משתמשים באטומין?
אטומין משמשת בעיקר לטיפול בתופעות של פסיכוזה (אובדן קשר עם המציאות, דלוזיות- מחשבות שווא, והלוצינציות). בדרך כלל מתחילים שימוש באטומין בין התקפים פסיכוטיים, בניסיון להפחית את הסיכוי להישנות ההתקף. כמו כן, נעשה שימוש באטומין כאשר התקף הולך ומחריף ללא תגובה לתרופות אחרות אותן נוטל המטופל.
מצבים פסיכוטיים מאפיינים בעיקר חולי סכיזופרניה, ולכן זוהי האוכלוסיה העיקרית שצורכת אטומין. יחד עם זאת, ניתן להשתמש בתרופה גם כאשר לא מאובחנת סכיזופרניה.
כך למשל, במקרים של הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה), אשר עשויה להיות מאופיינת לעיתים גם בסימפטומטיים פסיכוטיים, נעשה שימוש באטומין. בהפרעות חרדה קשות אשר גורמות לקוגניציות ומחשבות פסיכוטיות או סמי-פסיכוטיות, גם משתמשים באטומין.
אטומין היא תרופה מרדימה, ולכן נעשה בה לעיתים שימוש ככדור שינה – בקרב חולים פסיכוטיים בלבד, כלומר היא ניתנת לחולים פסיכוטיים שסובלים גם בפגיעה ביכולת להירדם או לישון ברציפות.
איך פועלת תרופת האטומין?
אטומין שייכת לדור הראשון של התרופות האנטי-פסיכוטיות, הנקראת "תרופות טיפוסיות". תרופות אלה פועלות על המערכת הדופמינרגית (כלומר, הפועלת באמצעות נוירוטרנסמיטור דופמין) במערכת הלימבית שבמוח. עדיין לא ברור לחוקרים מהם הגורמים לסכיזופרניה או לפסיכוזה, וגם לא ברור מדוע ההשפעה על הדופמין גורמת לשיפור בסימפטומים.
יש לציין, שאטומין לא מרפאת סכיזופרניה (בדומה לשאר התרופות האנטי- פסיכוטיות), אך יש לה השפעה טובה על הסימפטומים, הן החיוביים והן השליליים (סימפטומים חיוביים הם סימפטומים שנוספים על התנהגות רגילה, כמו מחשבות שווא, ואילו סימפטומים שליליים הם התנהגויות שנעלמות בהשוואה להתנהגות רגילה, כמו למשל קטטוניה או פגיעה בדיבור).
אטומין בהשוואה לתרופות אחרות
השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הראשון אינו נפוץ כיום, ונעשה בעיקר בקרב חולים שאינם מגיבים היטב לתרופות מהדור השני או השלישי. יתרונה של התרופה בעיקר בקרב חולים הסובלים מנדודי שינה, משום שהיא מרדימה ועוזרת לישון.
התרופה נחשבת ליעילה כפי שמקובל לצפות מתרופות טיפוסיות לטיפול בסכיזופרניה. יתרונן של התרופות מהדור הראשון הוא בהשפעה טובה יותר על סימפטומים שליליים, שכמעט ואינם משתנים כתוצאה מטיפול בתרופות מהדור השני. אטומין בפני עצמה אינה ממכרת, ותופעות הלוואי שלה נחשבות לקלות יחסית.
תופעות לוואי
כמעט לכל תרופה יש תופעות לוואי, וכאשר מדובר בתרופות אנטי-פסיכוטיות גם כן כך הדבר. כאשר בוחנים את תופעות הלוואי של תרופה, חשוב לזכור מה הוא המחיר של אי-נטילת התרופה, ולשקול את העלות מול התועלת.
כאמור, אטומין ניתנת בדרך כלל לאנשים שהשפעת התרופות מהדור השני, שתופעות הלוואי שלהן קלות ונדירות יותר, אינה יעילה מספיק. לכן, יתכן שהחולה יאלץ לסבול תופעות לוואי נעימות פחות, כדי לקבל השפעה כלשהי של תרופה אנטי-פסיכוטית על מצבו.
אטומין עשויה לגרום לתחושת יובש בפה, בעיות בעיכול שגורמות להקאות או לשלשולים, ירידה בלחץ הדם שגורמת לסחרחורת, בעיקר כאשר קמים מהר, וכן לטשטוש בראייה.
תופעות הלוואי הנדירות יותר, שמחייבות הפסקת הטיפול ופנייה לרופא, הן בלבול, עליה משמעותית בחום הגוף, ונוקשות וחוסר גמישות של השרירים (דיסקנזיה או פרקינסוניזם- רעידות של הגוף, בעיקר בגפיים ובפנים, באופן שמזכיר חולי פרקינסון).
בגלל תופעות הלוואי, וצורת פעולתה של התרופה, היא לא נרשמת לילדים מתחת לגיל 16. מכיוון שפירוק התרופה נעשה בכבד, שתיית אלכוהול בזמן נטילת הטיפול יכולה להיות מסוכנת. לא נוטלים את התרופה בהריון.
