מהן תרופות שינה ובאילו מקרים נוטלים אותן?

לכולנו זה קורה. לילה אחד, שניים או יותר, אנו מתקשים להירדם. מסתובבים מצד לצד, עוצמים עיניים, מתחילים אפילו לספור כבשים… אבל שום דבר לא קורה ואנו לא מצליחים להירדם.

התופעה נפוצה, נורמאלית ויכולה לקרות בכל גיל ובכל שלב בחיים. אולם, אלה, הסובלים מכך באופן כרוני, כלומר, מוצאים את עצמם מתקשים להירדם באופן קבוע, דבר שמוביל לעייפות רבה במהלך היום ולחוסר אנרגיות, מחפשים מענה רפואי, שיוכל לסייע להם בכך. תרופות הרגעה לשינה, כגון תרופת זודורום, הן הפתרון, שאותו מציעה כיום הרפואה המערבית והן ניתנות במרשם רופא.

קשיים בהרדמות, בעיות בשינה

רבים מתלוננים בפני רופא המשפחה שלהם על הקושי להירדם. מספר שעות שינה מוגבל מאד בכל לילה, או חוסר היכולת להירדם כלל, יכולים להשפיע באופן משמעותי על התפקוד היום יומי, לגרום לעייפות רבה, חוסר אנרגיה ואפילו לדיכאון.

קושי בשינה יכול לבוא לידי ביטוי בתצורות שונות ולא רק בקושי להירדם. גם אנשים שמתעוררים מספר רב מאד של פעמים מוגדרים כסובלים מבעיות שינה וגם כאלה, שלמרות שישנים, מתעוררים בבוקר כשהם עייפים.

רופאי המשפחה וגם הפסיכיאטרים, המטפלים באנשים הפונים אליהם בבעיות שינה, מציעים להם ליטול תרופות שינה, כשבמקרים מסוימים רק לאחר שבוצעה אבחנה מלאה או מעקב במעבדת שינה.

למה משמשות התרופות שינה?

תרופות השינה מחולקות כיום למספר קבוצות. הקבוצה הראשונה, שכוללת את התרופות הנפוצות ביותר, הן התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. לתרופות אלו השפעות ארוכות טווח ויכולות לגרום לשינה ממושכת במשך לילה שלם. מכיוון שהן נשארות במערכת הדם למשך זמן רב מאד, הן עלולות לגרום, בבוקר לאחר ההתעוררות, לתחושת "היי" קלה.

במשפחת התרופות הזו אפשר למצוא את הואבן (Vaben) המוכר, את הוואליום (Valium), הנחשבת גם לתרופת הרגעה ואת הלוריבן (Lorivan) משפחת תרופות שינה נוספת הן התרופות קצרות הטווח, כמו קלונקס וקסאנקס. הן יגרמו לסובלים מבעיות השינה להירדם בקלות רבה יותר, אל לא בהכרח יגרמו להם לישון לאורך כל שעות הלילה.

הסוג השלישי הן תרופות ששייכות לקבוצת התרופות שאינן בנזודיאזפינים. כמו, למשל, סטילנוקס. תרופות אלו גם הן בעלות השפעה קצרת טווח, אך פועלות באופן קצת אחר. תרופות נוגדות דיכאון יכולות גם הן לעזור במקרים של בעיות שינה והן משיגות את אותו האפקט, כמו למשל – טראזודיל (Trazodil).

תופעות לוואי וסיכונים

שימוש בתרופות לאורך זמן עשוי לגרום להופעת תסמינים שונים וגם לצמצם, ככל שחולפות השנים, את מידת השפעתה של התרופה על הסובל מבעיית השינה. בכל מקרה, מי שנוהג ליטול תרופות שינה מומלץ לו לבחון את אופן התנהלותו ואת תחושותיו במהלך היום.

ישנן תרופות שגורמות לפגיעה בזיכרון, ובמיוחד כשמדובר במינונים גבוהים מאד. חשוב להקפיד על מינון נמוך ולהימנע מלשלב את תרופת השינה יחד עם נטילת תרופת הרגעה, שהשילוב ביניהן עשוי להיות קטלני במיוחד.

מומלץ להגדיל את המינון באופן הדרגתי כדי לאפשר לגוף להסתגל את התרופה ולהימנע מתופעות לוואי. במידה ומופיעים סימפטומים שונים, יש לשקול להפסיק את השימוש בתרופה וליטול תרופה מסוג אחר.

באופן כללי, לא מומלץ לקחת תרופות שינה לתקופה רציפה העולה על 4 שבועות, ובעיקר כשמדובר במטופלים מבוגרים או קשישים. תופעות לוואי אפשרויות, במקרים כאלה, יכולות להיות בצקות פתאומיות, אלרגיה חריפה, התנהגות אגרסיבית לעיתים או הזיות, כשמדובר בילדים למשל הנוטלים תרופת שינה.

ייעוץ אצל הרופא המטפל טרם השימוש

תרופות שינה יכולות לסייע לרבים, אך חשוב להיוועץ עם הרופא המטפל לפני נטילתן וליישם באופן מלא את הנחיותיו, הן באשר למינון והן באשר לזמנים שבהם יש לקחת אותן. כדאי לבחון יחד עם הרופא את הסוגים הקיימים ולקחת בחשבון את תופעות הלוואי האפשרויות.