התמכרות לאלכוהול, או אלכוהוליזם, היא בעיה אישית וחברתית מוכרת. ההשלכות של אלכוהוליזם על הפרט גדולות מאוד – המכור עסוק באלכוהול, משנה את אורחות חייו לפי תת-תרבות של אלכוהוליזם, התנהגותו מושפעת מהאלכוהול, והוא עשוי לאבד קשרים קרובים, משפחה, חברים ומקומות עבודה בגלל ההתמכרות שיוצאת משליטתו.
בהקשר החברתי, מכורים לאלכוהול מהווים בעיה הן במישור של העדר תפקוד, וצורך לדאוג לבריאותם ולמשפחותיהם, והן בהקשר של דפוסים אלימים ועבריינים המאפיינים רבים מהאלכוהוליסטים.
גורמים להתמכרות לאלכוהול
ישנן סיבות שונות בגללן אנשים מתמכרים בכלל, ומתמכרים לאלכוהול בפרט. באופן כללי, רוב התיאוריות מסכימות שהתמכרות נובעת מצורך בתחושת שליטה. האדם מרגיש שהוא מאבד שליטה בחייו, ובוחר בהתנהגות או פעילות בה הוא יכול לשלוט, לתכנן ולבחור. מהר מאוד אותה פעילות, שתייה במקרה זה, משתלטת על הפרט, החומרים הממכרים תורמים את תרומתם הפיזיולוגית, ובעצם האדם שוב מאבד שליטה בתוך תמה של התמכרות.
אלכוהול הוא מוצר זמין וחוקי, חלק נורמטיבי בתוך התרבות המערבית. כשאדם מגלה שהאלכוהול מקל על מצוקותיו, הוא עשוי לחזור שוב ושוב לאותו פתרון, עד שהפתרון הופך לבעיה חדשה, והאלכוהול הופך להתמכרות.
הליך ההתמכרות
בדרך כלל שתיית אלכוהול מתחילה כפעילות חברתית. רוב האנשים הנורמטיביים שותים אלכוהול בחברה. בשלב מסויים, ההנאה מהשתייה, ומהשפעות האלכוהול על ההתנהגות ועל העולם הרגשי (בעיקר הקלה על רגשות מכאיבים, יחד עם אומץ ותעוזה רבה יותר לפעולה ולתגובות) הופכים להיות משמעותיים מאוד, והאדם לא יודע להשיגם ללא האלכוהול. בשלב זה האדם עדיין רק שתיין, ולא מכור. התמכרות מוגדרת כאשר האלכוהול הופך לחלק מרכזי בחייו של האדם, כאשר הכמויות שהוא שותה הולכות וגדלות, וכאשר הוא חש כאב או מצוקה גדולים ובלתי נסבלים כאשר אינו נמצא תחת השפעת אלכוהול.
תסמינים של אלכוהוליזם
התמכרות לסמים מאובחנת ברמה הקלינית כאשר יש סבילות לאלכוהול (כלומר, צריך כל פעם מנה יותר גדולה כדי להשיג את אותו אפקט), וכאשר יש תסמיני גמילה. רוב האלכוהוליסטים חווים את תסמיני הגמילה כקשים ומכאיבים, וכדי להמנע מהם פשוט ממשיכים לשתות. רבים מהאלכוהוליסטים לא חווים תסמיני גמילה, משום שהם לא נמצאים מספיק זמן ללא אלכוהול בדמם. מבחינת האלכוהוליסט, ישנם תסמינים אופייניים נוספים.
אלכוהוליסטים נפגעים בעבודה או בלימודים – הן משום שאינם יכולים להתרכז ולבצע משימות הדורשות פיכחות, ריכוז, סבלנות ושיקול דעת, והן משום שהם נוטים להמשיך לשתות גם במקום העבודה או בבית הספר, ובכך להפר תקנות וחוקים ולהיות מושעים או מסולקים.
גם ברמה הבינאישית קיימת פגיעה, האלכוהוליסטים עסוקים בתת-תרבות השתייה, הם מוצאים מכנה משותף עם שתיינים אחרים, ומנסים להתרחק מאנשים שאומרים להם שעליהם להפסיק לשתות. הם שומטים את תחומי האחריות שלהם, לא מטפלים בילדיהם, ולא פועלים לשמירת קשרים בינאישיים. הסיכוי להסתבכויות עם החוק עולה, משום שחלק מצריכת האלכוהול אינה חוקית, וכן משום שעושים דברים אסורים כמו נהיגה או הסתבכות בקטטות.
גמילה
בגמילה מאלכוהול יש להתמודד קודם כל עם תסמיני הגמילה שעשויים לכלול הזעה מרובה, דופק מהיר, חוסר יכולת לישון, בחילה והקאות, הלוצינציות או אילוזיות ראיתיות, שמיעתיות או תחושות על העור, חוסר מנוחה מוטורי, חרדה ואפילו פרכוסים. אך גם כאשר תסמיני הגמילה הפיזיולוגיים חולפים, עדיין יש צורך בגמילה פסיכולוגית וביכולת להשאר נקי מאלכוהול לאורך זמן.
טיפול באלכוהוליסטים נעשה בדרך כלל במסגרת קבוצתית, משום שלקבוצה יש כח השפעה ויצירת מחוייבות גדולה יותר מאשר בטיפול גמילה פרטני. על האלכוהוליסט להפסיק לשתות, וללמוד דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם מצוקות שהוא מתמודד איתן בחיי היומיום. טיפול נוסף באלכהוליזם הוא באמצעות היפנוזה.
