אחד מכל חמישה אנשים עושה שימוש יתר בתרופות, אולם מרבית המקרים הללו מתרחשים ללא נזק ממשי לנוטל התרופה.
שכיחות ההתמכרות לתרופות הולכת וגדלה בקרב האוכלוסיה במהלך השנים האחרונות. הסיבות לתופעה זו אינן ידועות לגמרי אולם ברור שישנו קשר מסוים לנגישות רבה יותר אל אנשים לתרופות בהשוואה לנגישות שהיתה לפני מספר עשורים.
ההתמכרות לתרופות היא אחת מהתמכרויות לחומרים, בדומה להתמכרות לסמים, אלכוהליזם, התמכרות לקפאין, התמכרות לסיגריות ועוד.
אילו אנשים מתמכרים לתרופות?
למרות שמיליוני אנשים משתמשים בתרופות לצרכים מגוונים, רק מיעוט קטן מפתח התמכרות לתרופות אלה. חלק מהאנשים נוטלים תרופות בהתאם למרשם שניתן להם ולא מעבר לכך וחלק אחר חווה תחושות שליליות כתוצאה מהשימוש בתרופות.
ישנם אנשים שמבחינה גנטית מועדים לפתח התמכרות לתרופות, אולם קשה לקבוע מראש אילו אנשים יפתחו התמכרות זו. מחקרים שנערכו על תאומים מוכיחים זאת – אם תאום אחד מפתח התמכרות לתרופות, יש סיכוי של 50% שגם התאום השני יפתח התמכרות זהה.
ה-50% הנותרים המסבירים את הסיכוי לפתח התמכרות קשורים בהיבטים סביבתיים כמו המצב הכלכלי, הסביבה החברתית ואירועי חיים מלחיצים. הגורם הסביבתי הברור ביותר הוא פשוט להיות מוקף בסביבה הצורכת תרופות (או אפילו להיוולד להורים שהם מכורים לתרופות). ברגע שאנשים בסביבה מכורים לתרופות, הם חושבים שלצרוך תרופות זה דבר נורמלי והגיוני.
דוגמאות לתרופות אליהן מתמכרים והשפעותיהן
תרופות אוֹפְּיוֹאִידִיות
אוֹפְּיוֹאִידִים הם קבוצת תרכובות כימיות המשפיעות על מערכת העצבים (כמו אופיום), מעוררים את האיזורים במוח שתופסים תחושה של עונג, מה שיוצר תחושה ראשונית של אופוריה.
פעולות מסוימות כמו אכילה, שתייה או יחסי מין הן הכרחיות לצורך ההישרדות שלנו וגורמות למערכת התגמול לשחרר מנות קטנות של דופמין. מכיוון שהתחושה היא טובה, יש סבירות גבוהה שנחזור על אותה פעולה שוב. שימוש חוזר ונשנה בתרופות אופיואידיות מציפה את המערכת בדופמין, מה שתורם לתחושה האופורית ולחזרה שוב ושוב על אותה פעולה. הגוף באופן כוזב מתחיל להאמין שהתרופות נחוצות להישרדות באותה מידה שמזון ושתייה נחוצים להישרדות. לכן גם קיים שינוי התנהגותי שנלווה להתמכרות לתרופות – יש פחות תחושה של אחריות כלפי מטלות או כלפי האנשים הקרובים. המכור מאבד שליטה על חייו ומשקיע את כל האנרגיה שלו בהשגת התרופה.
אמפטמינים
תרכובת האמפטמין שנכנסה לשימוש יוצרה כתרסיס להקלת גודש באף אולם המשתמשים גילו את ההשפעות הממריצות של האמפטמין והחלו להשתמש בו לשיפור מצב הרוח. בהמשך הופיעו תרכובות נוספות של האמפטמינים שנחשבו לתרופות פלא ואיפשרו למשתמשים בהם להישאר ערים למשך זמן רב (עובדי משמרות לילה לדוגמא). מה שבפועל קורה הוא שהאמפטמינים גורמים למשתמשים בהם לניצול רב יותר של המשאבים שלהם, לעיתים עד למצבי תשישות. ההתמכרות מביאה לעלייה בלחץ הדם, להזעה, לדיבור לא ברור, לאובדן תיאבון ולחוסר שינה.
מכיוון שאין כאבים גופניים בגמילה מאמפטמינים, השיטה הטובה ביותר להיגמל מהם היא פשוט להפסיק להשתמש.
ברביטורטים
ברביטורטים הם סמי הרגעה אולם השימוש בהם מביא לתלות גופנית ונפשית קשה ובמינון יתר, סמי הרגעה אלה הם קטלניים. סמים אלה פועלים כמדכאים המאיטים את פעילותה של מערכת העצבים המרכזית. תופעות הלוואי כוללות בעיות זיכרון, תנודות במצב הרוח ודיכאון.
לברביטורטים תסמיני גמילה חמורים עקב התלות המתפתחת עקב השימוש בהם.
מריחואנה
מריחואנה היא סם הזיה קל. השפעותיה משתנות על פי איכות הסם ומינונו ועל פי אישיות המשתמש ומצב הרוח שלו אולם הקונצנזוס בקרב המשתמשים הוא תחושה של אופוריה בעקבות השימוש במריחואנה. כאשר השימוש הוא במצב רוח שלילי יותר, מגבירה המריחואנה את התחושות השליליות. מריחואנה גורמת לבעיות בזיכרון ולקשים בעיבוד של מידע ולהפחתת השליטה העצמית.
שיטות פסיכולוגיות נמצאו כיעילות בהפחתת השימוש במריחואנה, ובמיוחד קבוצות תמיכה המאפשרות למשתמש לחלוק את בעיותיהם עם אחרים שעברו חוויות דומות.
ראו גם:
התמכרות לטלוויזיה
