מחלות מעי דלקתיות (IBD) נקשרו תמיד במצב נפשי מסוים בו נמצא החולה. יש הטוענים כי רמות חרדה גבוהות קשורות, לעיתים קרובות, להתלקחות מחלות אלו ולהתפתחותן. עם זאת, בירור הקשר בין מחלות מעי ורמות חרדה הינו מורכב ומסובך למדידה, וזאת מכיוון שמי שחווה מחלות מעי, עלול להציג גם סימפטומים של מצב נפשי חרדתי. מחקרים אשר ניסו לבחון האם טיפול פסיכולוגי משפיע על הטבה בסימפטומים של המחלות – היו קטנים באופן יחסי או הציגו תוצאות שליליות.
מחלות מעיים
מחלות מעי דלקתיות (IBD) כוללות שתי מחלות עיקריות: מחלת קרוהן וקוליטיס. למחלות אלו יש השפעה משמעותית מאוד על כל היבטי חייו של המטופל. החולים עלולים להימצא בכל קשת הגילאים, למרות שמרבית האיבחונים נעשים כבר בגיל צעיר בקרב ילדים.
מחלות אלו הן כרוניות, כאשר הן מציגות תמונה אופיינית של תקופתיות, חלקן סוערות וחלקן תקופות רגיעה. האטיולוגיה של מחלות המעי אינה ברורה די צורכה, ולכן התפתחה הסברה כי הן קשורות למצבי דחק או מצבים רגשיים אחרים אותם חווה המטופל. ההנחה היא כי ישנו שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים באנשים הפגיעים מלכתחילה למחלות מעי.
מחלות מעיים הינן שכיחות יחסית, וההערכה היא כי באנגליה ישנו חולה אחד מבין 650 אנשים. עם זאת, ישנה שכיחות שונה בין המדינות, כאשר השכיחות הגדולה ביותר נצפתה במדינות צפון נוספות, וכן במדינות מתפתחות. למחלה עצמה ישנה השפעה על מצבו הריגשי של המטופל, אשר עומד פעמים רבות מול חוסר אונים ואי ידיעה של הצפוי. מחלה זו עלולה להוביל לחרדה אשר תשפיע על מצב המשפחה כולה ועל פעילות היום יום של המטופל.
הקשר בין חרדה למחלות מעיים
נמצא כי ישנן רמות גבוהות של חרדה בקרב חולים במחלות מעיים שונות. הפרעת חרדה מוגדרת כהרגשת אי נוחות, דאגה או פחד בלתי נשלט. תסמינים אלה עשויים להיות מתונים או חמורים, ולהימשך לפרקי זמן ממושכים.
קשה מאוד לקבוע האם רמות החרדה הגבוהות הן השפעה של מחלות המעיים או כתוצאה מהן. רמות חרדה כגורם למחלות מעי נשאר נושא שנוי במחלוקת, למרות שנעשים מחקרים שונים אשר מנסים לבדוק את השפעת המחלות על מערכת העצבים המרכזית והמערכת החיסונית. עם זאת, השפעת המחלות על המצב הפסיכולוגי נצפה בוודאות בקרב החולים.
אנשים רבים בקרב האוכלוסייה הכללית מציגים סימפטומים המעידים על תסמונת המעי הרגיז (IBS). השכיחות של תסמונת זו נמצא כן קשורה לרמות חרדה גבוהות יותר בהשוואה לאנשים אשר לא חוו סימפטומים אלה.
חרדה עלולה להחריף את התקפי תסמונת המעי הרגיז ולהוביל לאיכות חיים ירודה. עם זאת, נמצא גם כי חולים אשר סבלו מתסמונת המעי הרגיז, גילו גם מחלה או דלקת באיברי מערכת העיכול. ולכן, הקשר לגורמי רווחה פסכולוגיים יכול להיות קשור גם לדלקות השונות. לכן, ההמלצה הגורפת היא לטפל בכל מקרה דלקת אשר תוביל להפוגה מהתקפי המעי הרגיז ולשיפור במדדים הפסיכולוגיים.
הצורך במחקרים נוספים
בהתחשב בקשר הפוטנציאלי בין מצבי חרדה למחלות מעיים, על הרופא המטפל לוודא כי צרכיו הפסיכולוגיים וחרדותייו של המטופל יאובחנו ויוטפלו. למעט מהרופאים המטפלים במחלות מעיים יש הכשרה פסיכולוגית או מודעות לחשיבות הרווחה הפסיכולוגית של המטופל.
מחקרים נוספים אשר יוכלו לאשש את האבחנה כי ישנו קשר פסיכולוגי להתפתחות מחלות מעיים, עשויים יהיו להעלות מודעות זו ולהקל על החולים, להארכת תקופות הרגיעה בין ההתקפות. כמו כן, יש לשים לב להתמודדות משפחת המטופל עם המטופל עצמו, בכדי לראות את התמונה הכוללת.
