טוקופוביה – יש דבר כזה חרדה הריון ומלידה!

נשים רבות מתייחסות לנושא הקמת המשפחה כאל חלק נפלא מהחיים, הממלא אותן סיפוק. הן מתכננות את ההריון ומתייחסות אליו כאל צעד משמעותי במסע החיים. אך בקרב חלק מהנשים, כולל הנשים המעוניינות להקים משפחה, עצם המחשבה על תקופת ההריון ותהליך הלידה, מפחיד ודוחה אותן.

הפרעה זו תוארה לראשונה בשנת 2002 בכתב העת הבריטי Journal of Psychiatry, במאמר המתאר את הפחד מפני לידה או הריון, כהפרעה פסיכולוגית הנקראת טוקופוביה, הנובעת מהמילים ביוונית 'tocas', כלומר לידה ו'פובוס', כלומר פחד.

המאמר התבסס על מחקר שנערך בקרב 26 נשים, שכולן תיארו הימנעות פובית מהריון, כתוצאה מחוויות טראומטיות מהן סבלו חלק מהנשים לראשונה במהלך גיל ההתבגרות, ואחרות תיארו קשיים משמעותיים בלידה קודמת.

מהם הגורמים לטוקופוביה?

חרדת לידה זו עשויה להתפתח לאחר צפייה בסרטון גרפי, עוד בתקופת הלימודים בבית הספר בגיל הנעורים, המתאר את תהליך הלידה, כשהחרדה ממשיכה ללוות עד גיל מבוגר. עצם המחשבה על כל נושא הקשור ללידה מגעיל ומפחיד, עד לנקודה בה אישה אינה יולדת ילדים לעולם.

טוקופוביה נקשרת עם הפרעות אכילה בעבר או התעללות מינית בילדות, ובמקרים מסוימים היא עשויה לעבור במשפחה. בקרב נשים אחרות, הגורמים עשויים להיות מופעלים כתוצאה מאירועים טראומטיים בחייהן, או בחיי אנשים בסביבתן.

לחלק מהנשים הסובלות מטוקופוביה יש היסטוריה קודמת של דיכאון, חרדה או טראומה, אך אחרות מבססות את החרדה על הפחד מהלא נודע. פוביות מבוססות על פחדים שאינם הגיוניים, אך למרות זאת עבור נשים הסובלות מפוביות אלו, הפחדים אמיתיים ביותר, ומשפיעים על חייהן באופן שלילי עצום.

תסמינים של טוקופוביה

חלק מהנשים אינן מסוגלות אף לדבר על או עם אישה הרה או להסתכל עליה, וחשיפה לנשים הרות עשויה לעורר אצלן תגובה קיצונית כולל בכי, התנשפויות, פאניקה, דופק מהיר, זיעה מוגברת ותחושת בחילה. תסמינים אלו מתרחשים כשהן מתעמתות עם מחשבות על הריון או נחשפות לתמונות של הריון ולידה.

חלק מהנשים הסובלות מטוקופוביה דיווחו על נקיטה במאמצים עצומים על מנת לוודא שלא ייכנסו להריון, הן עשויות להימנע לחלוטין מסקס והריון בכל מחיר, או שהן משתמשות באובססיביות באמצעי מניעה. אם הן נכנסות להריון, הן חוות מתח משמעותי לאורך כל תקופת ההריון ובמהלך הלידה.

טיפול בטוקופוביה – איך מתמודדים עם הפוביה?

פוביה זו, בדומה לפוביות אחרות, ניתנת לטיפול עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות חשיפה לפחד והפחתת השפעתו, או עם תרופות כגון תרופות נוגדות דיכאון, המניבות דרגות שונות של הצלחה. אך נשים רבות הסובלות מטוקופוביה בוחרות שלא להתמודד עם פחדיהן, ומבלות את חייהן בהימנעות מיחסים אינטימיים, או שהן מאמצות ילדים.

שיעורי לידה – מידע מגביר היערכות ומוכנות ומפחית חרדות. השתתפות בשיעורי לידה מכין את הנשים לקראת תהליך הלידה ומאפשר להן לשאול שאלות רבות אודות תקופת ההריון, כך שהן מתוודעות לאפשרויות העומדות לרשותן.

שיטות הרפיה – תרגילי נשימה עמוקה מפסיקים התקף חרדה, אך הם דורשים תרגול קבוע. מומלץ לבצע תרגילי נשימות הרפיה ולהשתמש בשיטות דמיון מודרך.

טיפול פסיכולוגי – טיפול קוגניטיבי התנהגותי מלמד נשים שיטות בנייה קוגניטיבית הכוללות את בדיקת המקורות לרגשות החרדה והחלפת מחשבות פולשניות עם מחשבות חיוביות. טיפול בחשיפה מועיל אף הוא לטיפול בפוביות פרטניות, אך יש לבצע אותו תחת פיקוח איש מקצוע מומחה ומוסמך בבריאות הנפש.

תכנית לידה – הרופא יכול לסייע בהרכבת תכנית לידה המסייעת לאישה לחוות הקלה בחרדה מפני הלא נודע. יש להקפיד על דיון באפשרויות הלידה בשלב מוקדם של ההריון, ולחדש ולשנות את תכנית הלידה לעיתים קרובות על מנת שניתן יהיה להתכונן לכל התרחישים.