קלומיפראמין היא תרופה פסיכיאטרית, ממשפחת התרופות הטריציקליות, שהן תרופות המיועדות לטיפול בהפרעות מצב רוח (בעיקר דיכאון), וכן בהפרעות חרדה שונות.
מתי משתמשים בקלומיפראמין?
קלומיפראמין משמשת לטיפול בדיכאון, כאשר יש צורך בטיפול ממושך (דיכאון כרוני). יש לציין, שתרופות טריציקליות היו בעבר הטיפול המועדף בדיכאון, אך בעשורים האחרונים, עם כניסתו של הדור החדש של התרופות נוגדות הדיכאון לשדה הפסיכיאטרי, השימוש בהן הולך ויורד.
בדרך כלל משתמשים בקלומיפראמין כאשר אנשים הסובלים מדיכאון כרוני אינם משתפרים כתוצאה משימוש בתרופות מהדור החדש (SSRI), או כאשר התרופות הנ"ל מפסיקות להשפיע עליהם בצורה מיטבית.
בנוסף לדיכאון, קלומיפראמין נחשבת לתרופה יעילה יחסית בהפרעות חרדה, ובעיקר בהפרעת אובססיבית קומפולסיבית (OCD).
איך פועלת התרופה?
תרופות טריציקליות פועלות על מנגנונים עצביים הקשורים לנוירוטרנסמיטורים שנמצאו בעלי משמעות בתמונה קלינית של דיכאון וחרדה- סרטונין, נוראדרנלין ודופאמין. באופן כללי, גורמת התרופה לעלייה בריכוז של נוירוטרנסמיטורים אלה במח (במרווח הבין-תאי, שנקרא סינפסה). תפקוד התאים והמסרים העצביים שהם מעבירים משתנה כתוצאה מהסביבה העשירה יותר בנוירוטרנסמיטורים אלה, וכך נוצר השיפור בסימפטומים.
הבעיה של התרופות במשפחה זו, היא היותן לא סלקטיביות, כלומר הן משפיעות גם על הנוירוטרנסמיטורים הקשורים לדיכאון, וגם על כאלה שאינם קשורים, כמו היסטמינים ואדרנלין. לכן הן עלולות לגרום למגוון רחב יותר של תופעות לוואי.
קלומיפראמין ניטלת בגלולות, במינון של 25-100 מ"ג ליום, פעם או פעמיים ביום, במרשם רופא-כמובן. התרופה מתחילה להשפיע רק לאחר מספר ימים, ומגיעה לשיא ההשפעה לאחר מספר שבועות. בכל אופן, אסור להפסיק את נטילתה באופן שאינו הדרגתי.
יתרונות של קלומיפראמין בהשוואה לנוגדי דיכאון אחרים
כאמור, קלומיפראמין אינה תרופה שנעשה בה שימוש כקו ראשון לטיפול בדיכאון. אך כאשר מגיעים לניסיון שימוש בה, יש לה יתרונות על פני תרופות אחרות. ראשית, היא נחשבת ליעילה בהפחתת סימפטומים של דיכאון (הסיבה למעבר לשימוש ב-SSRI אינה נובעת מחוסר יעילותם של הטריציקליות, אלא רק מריבוי תופעות הלוואי).
שנית, ניתן להשתמש בקלומיפראמין באמצעות זריקה. אפשרות זאת חשובה בעיקר במצבים מאוד קשים של דיכאון, כאשר המטופל אינו משתף פעולה, או שאינו מסוגל להיות אחראי על נטילה מסודרת של התרופה (כתוצאה מהמחלה שלו). האפשרות לטפל באמצעות זריקה מעלה את הסיכוי שהאדם יקבל טיפול ויוכל להרגיש טוב יותר.
אזהרות ותופעות לוואי
לא ניתן להתעלם מהסכנות ומתופעות הלוואי שיש לקלומיפראמין. חשוב להכיר אותן, לשים לב, וליטול את התרופה רק תחת השגחה רפואית-פסיכיאטרית, כדי להימנע מהצד הפחות נעים של התרופה.
ראשית, חשוב לדעת שמינון יתר של קלומיפראמין עלול להיות מסוכן. מינון יתר יגרום להפרעות קצב, לתרדמת ואפילו למוות. לכן, חשוב מאוד למנוע גישה לכמות גדולה של כדורים לאנשים הסובלים מדיכאון עם מחשבות אובדניות.
קלומיפראמין אינה מתאימה לטיפול בשילוב עם תרופות אחרות, משום שהרבה תרופות אחרות גורמות לשינוי בהשפעתה. בעיקר חשוב להימנע ממגע בין קלומיפראמין לתרופות ממשפחת מעכבי MAO (צריכה להיות הפסקה של שבועיים לפחות במעבר ממשפחה למשפחה).
גם שימוש בנוסף לתרופות ממשפחת SSRI אינו מומלץ, משום שיכול לגרום לעליה בלחץ הדם, שלשול חריף, עליית חום, אי שקט, ואפילו שינויים בהתנהגות או באישיות. בגלל ההשפעה האנטי-היסטמינית של קלומיפראמין, חשוב לא לשלב אותה עם אנטי-היסטמינים נוספים, שעלולים לגרום להפרעות קצב. שילוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות יכול לגרום לפרכוסים.
תופעות הלוואי הסטנדרטיות יותר של התרופה כוללים תחושת יובש בעיניים ובפה, עצירות ואצירת שתן. כמו כן, התרופה גורמת לישנוניות. התופעות הללו חולפות בדרך כלל מאליהן מספר ימים או שבועות לאחר תחילת הטיפול בתרופה.
