היפנודורם היא תרופה השייכת למשפחת הבנזודיאזפינים ולפיכך השימוש בה מצריך זהירות רבה ביותר. בין היתר התרופות במשפחה זו מדכאות שינה עמוקה ומרעננת וגורמות לשינה להיות שטוחה ובלתי יעילה.
כמו כן, השימוש הממושך בהיפנודורם, בדומה לשימוש ביתר התרופות במשפחת הבנזודיאזפינים עשוי לגרום להפחתת ההשפעה של התרופה עד כדי תלות בתרופה. זוהי הסיבה לכך שמשך השימוש בה מוגבל מאוד.
במקרים מסוימים השימוש הממושך בהיפנודורם עלול להוביל לשינויים מסוימים בדפוסי ההתנהגות של המטופל ואפילו לגרום להתפתחות של מחשבות טורדניות. עם זאת, אין להפסיק את השימוש בתרופה באופן פתאומי, שכן במקרים מסוימים הפסקה פתאומית תוביל להופעה של תסמיני גמילה. בין היתר מדובר בבלבול, עצבנות, רעד בלתי נשלט, כאבי בטן, בחילות והקאות, הזעת יתר, עוויתות שרירים, נדודי שינה, מתח נפשי ועוד.
התרופה ניתנת בעיקר לטיפול בנדודי שינה ולכן קשישים הנוטלים אותה צריכים להיזהר במיוחד כשהם עוברים ממצב של שכיבה או ישיבה לעמידה. זאת כיוון שהתרופה פוגמת מאוד בערנות ולכן עלול להוביל לנפילות כתוצאה מפגיעה בתיאום של תנועות הגוף. תרופה זו ידועה בקרב הציבור הרחב בעיקר משום שניתן לעשות בה שימוש לרעה ולגרום לעילפון בכוונת זדון. על רקע זה ניתן לה בין היתר הכינוי "סם האונס".
עבור אילו מטופלים התרופה אסורה לשימוש?
בראש ובראשונה, יש לציין כי אין להשתמש בתרופה בזמן הנקה או במהלך הטרימסטר הראשון בהריון. בנוסף, אין לקחת את התרופה בכל מקרה שבו ידוע על רגישות לתרופות אחרות ממשפחת הבנזודיאזפינים, לפלוניטראזפם או לאחד ממרכיבי התרופה האחרים.
כמו כן, השימוש בתרופה אסור לילדים ולחולים הסובלים מדיכוי נשימה, בעיות פסיכיאטריות, אי ספיקה ריאתית חמורה, מיאסטניה גרביס, גלאוקומה צרת זווית חריפה, אי ספיקת כבד חמורה או תסמונת דום נשימה בשינה.
אזהרות מיוחדות שיש להתייחס אליהן לפני השימוש בתרופה
- יש לקחת בחשבון שהתרופה מכילה לקטוז.
- יש ליידע את הרופא המטפל בכל מקרה שבו המטופל רגיש לתרופה כלשהי או למזון כלשהו.
- השימוש בתרופה גורם לפגיעה בערנות וכן להוביל לסחרחורת או נמנום. אי לכך, הנוטלים את התרופה צריכים להיזהר בנהיגה ברכב, בהפעלה של מכונות מסוכנות או בכל פעילות המחייבת שמירה על ערנות גבוהה.
- התרופה עשויה להשפיע על תוצאות של בדיקות מסוימות כמו למשל בדיקת EEG ולכן בכל מקרה שבו המטופל אמור לעבור בדיקה רפואית עליו ליידע בכך את הרופא המטפל.
- יש ליידע כל רופא שמטפל באדם הנוטל את התרופה על כך שהוא משתמש בתרופה, כולל רופא שיניים ובמיוחד יש ליידע רופאים שעתידים לבצע במטפל פעולות כירורגיות שונות.
- לפני התחלת הטיפול בהיפנודורם יש ליידע את הרופא אם המטופל סבל בעבר או סובל מליקוי במערכת הנשימה, הכליות, הכבד או הדם, לחץ דם נמוך, אפילפסיה, פסיכוזה, סכיזופרניה, דיכאון, גלאוקומה, חולשת שרירים חמורה וכן יש ליידע את הרופא על תלות באלכוהול, סמים או תרופות.
השימוש בתרופות אחרות במהלך הטיפול
אם המטופל נוטל תרופות אחרות או שנטל לאחרונה תרופות אחרות, כולל תוספי תזונה ותרופות ללא מרשם, עליו ליידע בכך את הרוקח או הרופא המטפל בו. במיוחד יש להתייחס לתרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כמו למשל תרופות הרגעה, מרפי שרירים, תרופות להשריית שינה ותרופות הרדמה.
כמו כן, יש להתייחס לגלולות למניעת הריון, דיגוקסין, דיסולפיראם, סימטידין, ציסאפריד, תרופות נגד דיכאון, איזוניאציד, ריפמפין ותרופות אנטיכולינרגיות.
מה הן תופעות הלוואי של השימוש בתרופה?
תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן חולשת שרירים, עייפות ונמנום ובנוסף לכך ייתכנו גם הזעת יתר, שינוי בתפקוד המיני, רעד, ירידה בלחץ הדם, יובש בפה, הפרעות במערכת העיכול, הפרעות בראייה, דיבור לא ברור, כאבי ראש, בלבול, חוסר יציבות בהליכה וטשטוש. כל התופעות שהוזכרו לעיל נוטות לפחות בעוצמתן עם סיום תקופת ההסתגלות לתרופה.
תופעות לוואי המחייבות הפסקת השימוש בתרופה כוללות האצת קצב הלב, כאבי חזה המתפשטים במקרים מסוימים לכתפיים, במורד יד שמאל או לצוואר, תסמינים אלרגיים בדגש על קשיי בליעה או נשימה, קושי לרוקן את שלפוחית השתן בנוכחות דחף עז להשתין ושינויים מהותיים בדפוסי ההתנהגות בדגש על עצבנות, התרגשות, אי שקט, מתח נפשי, סיוטים, הזיות, מחשבות טורדניות, התנהגות אלימה, בעיות זיכרון חמורות, פסיכוזה ובלבול חמור.
