תרופת פבוקסיל

פבוקסיל היא תרופה פסיכיאטרית, נוגדת דיכאון וחרדה, מהדור החדש של התרופות האנטי- דיכאוניות, ממשפחת ה-SSRI. השם הגנרי של התרופה הוא פלובוקסמין מליאט, אך בארץ היא נמכרת רק תחת השם פבוקסיל.

מתי משתמשים בפבוקסיל?

פבוקסיל היא תרופה אנטי דיכאונית בעיקרה. היא משמשת לעיתים כתרופה יחידה, ולעיתים משתמשים בה גם בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון אחרות. כמו רב התרופות מאותה משפחה, פבוקסיל משמשת גם במקרים של חרדה.

באופן ספציפי, השימוש דווקא בפבוקסיל נעשה במקרים של OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), הפרעת פאניקה, PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית) וחרדות חברתיות. כאשר התמונה הקלינית של החרדה כוללת מאפיינים בולטים של דיכאון, השימוש בפבוקסיל מומלץ.

פבוקסיל משמשת גם לטיפול בסובלים מהפרעות אכילה. אמנם היא לא פותרת את ההפרעה, אך היא מקילה בסימפטומים הנלווים לעיתים תכופות להפרעות אכילה, ממשפחת מצבי הרוח, דימוי עצמי נמוך ותחושות חרדה.

שימושים נוספים שפבוקסיל, שאינם במישור הנפשי, הם לטיפול בפיברומיאלגיה, מקרים קיצוניים של מעי רגיז ובתסמונת העייפות הכרונית.

איך פועלת פבוקסיל?

פבוקסיל שייכת למשפחת ה-SSRI, מעכבים קליטה מחדש סלקטיביים לסרטונין. סרטונין הוא נוירוטרנסמיטור (מוליך עצבי), שבמצבים של דיכאון וחרדה נמצא במינון נמוך מידי במח. התרופה מעלה את ריכוז הסרטונין במח (ועל ידי כך, מעלה את ההשפעה שלו על הקולטנים והפעלת תאי העצב והעברת מסרים עצביים).

לאחר שהסרטונין משוחרר מתא אחד לתא הבא, חלקו נאסף מחדש על ידי רצפטורים בתא המקורי, כדי שיהיה ניתן להשתמש בו שוב. הפבוקסיל מונעת את הקליטה מחדש, והסרטונין נשאר עוד זמן בסינפסה (המרווח בין התאים).

בדומה לשאר התרופות במשפחה, לפבוקסיל לוקח בין ארבעה לשישה שבועות להגיע להשפעה מלאה. המינון המומלץ לפבוקסיל נע בין 50 ל-300 מ"ג ביום, בדרך פעם ביום לפני השינה.

יש לציין, שלמרות יעילות התרופה (בעיקר ב-OCD), השימוש בה אינו נפוץ, ורופאים רבים לא מכירים את יתרונותיה, ועושים שימוש בתרופות אחרות, דומות, מאותה משפחה, לטיפול בסימפטומים שצוינו. בארה"ב משתמשים בה רק בהפרעות חרדה, וכמעט לא בדיכאון, למרות שהיא שייכת למשפחה של נוגדי דיכאון.

יתרונות של פבוקסיל

בהשוואה לתרופות אחרות ממשפחת ה-SSRI, פבוקסיל נחשבת לתרופה עדינה יותר. זה אומר שהיא יעילה במצבים פסיכיאטרים קלים יותר, מבלי להעמיס על הגוף, ועם פחות סיכוי להיווצרות של תלות.

בנוסף, פבוקסיל הוכחה במחקרים כתרופה יעילה במקרים של OCD, יותר מאשר תרופות אחרות במשפחה. בניגוד לתרופות אחרות במשפחה הסיכוי שתעורר חוסר נחת ועצבנות נמוכים יותר, וגם התחלת הפעולה שלה נחשבת לבין המהירות ביותר במשפחה (אבל לא מהיר כמו ציפרלקס).

תופעות לוואי

לכל התרופות במשפחת ה-SSRI, ישנן תופעות לוואי דומות הכוללות כאב בטן, בחילה, יובש בפה, פגיעה בשינה וירידה בחשק המיני. תופעות אלה בדרך כלל קלות יחסית, וחולפות לבד לאחר מספר ימים או שבועות של נטילה רצופה של התרופה.

תופעות נדירות יותר הן בעיות בעיכול, עצירות או שלשול, הגברת תיאבון ועליה במשקל, וכן תופעות פרדוקסליות של החמרת סימפטומים של דיכאון ושל חרדה.

פבוקסיל משמשת לעיתים תכופות כתרופה נוספת, וניתנת בשילוב עם עוד תרופות. לכן מאוד חשוב להיות מודעים לתופעות בין תרופתיות, ולהתאים את המינונים. אצל אנשים מעשנים, הספיגה של פבוקסיל טובה יותר, ולכן הם זקוקים למינון נמוך יותר.

לעומת זאת, שילוב עם נוגדי חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים (קסנקס ווליום, למשל), עשוי להוביל לחוסר יציבות במצב הרגשי.

פבוקסיל לא מומלצת לשימוש נשים בהריון ונשים מניקות (למרות שבמקרים מסוימים מותר להשתמש בתרופה בזמן הריון). כמו כן, לא מומלץ לצרוך את התרופה יחד עם קפה, בשל חשש מהרעלת קפאין.