אופרימול היא תרופה פסיכיאטרית, אנטי דיכאונית מהדור הישן, ממשפחה שנקראת TCA- טריציקליים. השם הגנרי של התרופה הוא אופרימול הידרוכלוריד, והיא נמכרת גם תחת השמות פרימוניל, אנפריניל ועוד.
מתי משתמשים באופרימול?
אופרימול היא תרופה אנטי-דיכאונית, ולכן היא משמשת בראש ובראשונה לטיפול במצבים של דיכאון. עם זאת, התרופה יעילה גם במקרים של חרדה, והיא נפוצה בשימוש בעיקר לטיפול בחרדה חברתית. השימוש באופרימול לטיפול בחרדה מתאים כאשר רמת החרדה נמוכה או בינונית, ומספיק לשם כך מינון נמוך יחסית.
כאמור, אופרימול שייכת לדור הישן של נוגדי הדיכאון, וככזו היא לא נמצאת בקו הטיפולי הראשון. המשמעות היא, שהשימוש באופרימול ניתן רק לאחר שנראה כי תרופות אנטי-דיכאוניות או אנטי- חרדתיות אחרות, מהדור החדש, אינן מועילות מספיק, או שתופעות הלוואי שלהן בלתי נסבלות ביחס לתועלת שלהן.
איך פועלת אופרימול?
הממצא הנוירולוגי הבולט ביותר בתמונה קלינית של דיכאון, הוא ירידה בריכוז של נוירוטרנסמיטורים מסוימים בסינפסות (הרווח שבין תא עצב אחד למשנהו) במח. לכן, מרבית התרופות נוגדות הדיכאון יוצרות מניפולציה כלשהי שגורמת לעליית הריכוז של אותם מוליכים עצביים. עליית הריכוז מביאה בדרך כלל לירידה בסימפטומים של הדיכאון או של החרדה.
שלושת הנוירוטרנסמיטורים שנמצאו בעלי השפעה משמעותית ביותר על התמונה הדיכאונית הם סרטונין, נוראפינפרין ודופאמין. אפרימול, כמו שאר התרופות מהקבוצה, משפיעה על סרטונין ונוראפינפרין.
כאשר תא עצב מעביר מסר לתא שאחריו, הוא משחרר נוירוטרנסמיטורים לתוך המרווח הסינפטי. במרווח הסינפטי נמצאות מולקולות מיוחדות שנקראות טרנספורטרים, שתפקידם לעזור לנוירוטרנסמיטורים להגיע אל הקולטנים בתא השני, להיכנס אליו, ולהפעיל אותו.
טריציקליות חוסמות את הפעילות של אותם טרנספורטרים, וכך גורמות ליותר נוירוטרנסמיטורים להישאר במרווח הסינפטי. כך מושגת המטרה, והסימפטומים נחלשים.
פעילותה של התרופה אינה מיידית, ולוקח כשבועיים עד שהצטברות ההשפעה שלה מספיקה על מנת לחוש שינוי בסימפטומים. המינון של התרופה נקבע על ידי רופא, בדרך כלל בכדורים של 50 מ"ג הנלקחים 3-4 פעמים ביום.
תופעות לוואי
הסיבה לירידה בשימוש בתרופות נוגדות הדיכאון מהדור הישן כרוכה בריבוי תופעות הלוואי שלהן. ככזו, גם לאורימול יש תופעות לוואי רבות, שעלולות להיות קשות. משתמשים בתרופה רק לאחר שהובהר שתרופות מסוג SSRI או SNRI אינן מועילות בטיפול.
תופעות הלוואי הנפוצות כוללות כאבי בטן, עצירה של הפרשות (צואה ושתן), תחושת יובש בפה ובאף, טכיקרדיה (דופק מהיר) והשפעות לבביות נוספות, כאבי ראש, תחושת חולשה, רעד בידיים ובגוף, תחושת עייפות וחולשה מתמשכת וטשטוש בראייה. תופעות נדירות יותר אך מוכרות הן סכנה להתקפי לב, להתקפים של אפילפסיה ופירכוסים.
יש לציין, שאחת ההשלכות המסוכנות ביותר של אופרימול ותרופות נוספות מהדור הישן, קשורה דווקא ליעילות שלהן. טריציקליות הן תרופות יעילות מאוד בטיפול בדיכאון וחרדה, אך השפעתן נבנית לאורך זמן.
אנשים שנמצאים בדיכאון עמוק, גם כאשר יש להם מחשבות אובדניות, הם חסרי כוחות להוצאה לפועל. כאשר התרופה מתחילה להשפיע, המחשבות עוד קיימות, אך נוספת אנרגיה לביצוע. אופרימול היא תרופה מסוכנת במינון יתר, והיא עלולה, באופן פרדוכסלי, לשמש אנשים לביצוע מעשה אובדני.
בזמן נטילת התרופה אסור לשתות משקאות אלכוהוליים, סוכרתיים צריכים להיות תחת השגחה בתקופה הראשונה על מנת לאזן מחדש את רמות הסוכר (משום שהתרופה מכילה סוכר).
החשיפה לשמש משמעותית יותר תחת השפעת התרופה, ולכן יש להימנע מחשיפה ממושכת. כמו כן, מומלץ להימנע מנהיגה תחת השפעת התרופה בגלל העייפות וטשטוש הראייה. אסור להשתמש בתרופה במקביל לתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבי MAO, וכן אסור השימוש לחולי גלאוקומה וגידולים בערמונית.
