בולמוסי אכילה

בולמוס אכילה הוא התקף זלילה שבו נצרכות כמויות גדולות של מזון בפרק זמן קצר מאוד, כאשר במהלך ההתקף האדם לא מסוגל לשלוט במעשיו. עם זאת, במקרים רבים מאוד ניתן לראות כי ישנה הכנה מוקדמת להתקף הזלילה הכוללת למשל קנייה של מוצרי מזון רבים אותם מתכוון האדם לצרוך במהלך הבולמוס. ההפרעה הפסיכיאטרית המזוהה ביותר עם בולמוסי אכילה היא בולימיה נרבוזה.

המילה בולימיה היא למעשה הלחם של שתי מילים ביוונית – Bous, שמשמעותה שור ו- Limos, שמשמעותה רעב, כלומר מדובר במונח המתאר מצב שבו האדם נתקף ברעב אדיר. עם זאת, כיום ידוע שרעב הוא לאו דווקא המרכיב הדומיננטי ביותר מבחינה אטיולוגית להתקפי הזלילה.

מה הם הגורמים לבולמוסי אכילה?

כאשר מדברים על הגורמים לבולמוסי אכילה, למעשה יש לדבר על הגורמים להפרעות האכילה שבולמוסי האכילה הם המאפיינים המרכזיים שלהן. להפרעות האכילה ישנם גורמים כמו לדוגמה גורמים פסיכולוגיים הכוללים הערכה עצמית נמוכה, תחושה של חוסר שליטה על החיים או תחושות נחיתות ואפילו בדידות יכולה להוות גורם סיכון.

בנוסף לכך, ישנה שורה ארוכה של גורמים בין-אישיים שיש בהם כדי לתרום לסיכוי להתפתחות של הפרעת אכילה המאופיינת בבולמוסי אכילה. בין היתר, מדובר בהיסטוריה של התעללות או של פגיעה גופנית, היסטוריה של לעג או הצקות בשל משקל או גודל, קושי בהבעת רגשות, יחסים אישיים או משפחתים רעועים ועוד.

בנוסף, חשוב להזכיר כי ישנם גם גורמים חברתיים העשויים לתרום להפרעות אכילה כמו לדוגמה נורמות תרבותיות המעריכות את האדם על בסיס המראה הפיסי שלו ולא על בסיס יכולות אישיות, הגדרות צרות מאוד של יופי הכוללות אך ורק גברים ונשים בעלי צורות ספציפיות, לחץ חברתי המפאר את הגוף הרזה ומציב כערך עליון את השגת הגוף המושלם ועוד.

בדומה להפרעות פסיכיאטריות אחרות, ככול הנראה ישנם גנים מסוימים הקשורים לנטייה לסבול מהפרעות אכילה ובנוסף נראה כי ישנם גורמים ביוכימיים מסוימים הקשורים למנגנוני הרעב והשובע, שלא נמצאים באיזון בקרב הסובלים מבולמוסי אכילה.

מה הם התסמינים של בולמוסי אכילה?

בולמוס אכילה מאופיין בצריכת כמויות מזון בפרק זמן קצר, כאשר מדובר בכמויות גדולות יותר מאלו שיאכל אדם ממוצע באותו פרק זמן. כמו כן כפי שציינו, אחד מהמאפיינים המובהקים ביותר של בולמוס אכילה הוא תחושת חוסר השליטה על האכילה במהלך ההתקף. הכוונה היא לא רק לחוסר שליטה בנוגע לכמויות המזון, אלא גם לחוסר שליטה על סוגי המזונות, על מהירות האכילה וחוסר יכולת להפסיק לאכול. בולמוס אכילה מסתיים רק כאשר מתפתחת נפיחות בטנית או כאשר מופיעים כאבים ותחושת מלאות שלא מאפשרים את המשך האכילה.

בולמוסי אכילה מתרחשים כמעט תמיד בצורה חשאית כיוון שמדובר בהתנהגות לא שגרתית, המעוררת בדרך כלל בושה גדולה. בנוסף לכך, במקרים בהם מדובר על בולמוסי אכילה המופיעים בלוקים בבולימיה נרבוזה, בדרך כלל לאחר התקף הזלילה יופיעו רגשי אשמה חמורים ובעקבות זאת ינקוט החולה באקט של היטהרות. הכוונה היא למשל להקאה יזומה של המזון שנצרך במהלך ההתקף, שימוש בחוקן או נטילת תרופות משלשלות.

ישנם גם כאלו הלוקים בבולימיה נרבוזה שבמקום להקיא או לצרוך משלשלים, יתישו את עצמם במשך שעות ארוכות של פעילות גופנית אינטנסיבית או שייכנסו לצום וירעיבו את עצמם. מעבר לכל שהוזכר לעיל, במהלך התקפי הזלילה ולאחר התקפי הזלילה ישנן תחושות חמורות של אשמה, דיכאון או גועל עצמי.

כיצד מאבחנים בולמוסי אכילה?

מאחר והתקפי הזלילה מתרחשים ברוב המוחלט של המקרים בסתר, הרי שהאבחון שלהם מבוצע על בסיס דיווח עצמי של המטופל. את הפרעת האכילה השלמה מאבחנים בהתאם לקריטריונים שונים הרשומים במדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות פסיכיאטריות (DSM).

כיצד מטפלים בבולמוסי אכילה?

הטיפול האופטימאלי בסובלים מבולמוסי אכילה מתנהל במסגרת רב מקצועית הכוללת בין היתר רופא, דיאטנית, עובדת סוציאלית ופסיכולוג. הטיפול אמור לכלול את הרבדים הבאים:

• הקפדה על סדר ארוחות קבוע והימנעות מוחלטת מהגעה למצב של רעב.
• תיקון דפוסי חשיבה מעוותים ושימת דגש מיוחד על דימוי גוף מציאותי.
• מציאת פתרונות למצבים נפשיים חוזרים ונשנים שלא קשורים באכילה.
• הקפדה על פעילות גופנית סדירה ומתונה.
• ניהול יומן אכילה מסודר שמטרתו לזהות את נקודות התורפה במהלך השבוע בהן מתרחשים ההתקפים.