חורף, קר, גשם בחוץ, אפרורי וחשוך. עכשיו צריך לצאת מהפוך החם, להפקיר את הגוף לאוויר הקר. לצאת החוצה ואולי להירטב, אולי לשקוע בבוץ… יש אנשים שאוהבים את התמונה הזו, ויש אנשים שרק מחכים שיבוא אפריל והשמש תחזור לחמם אותם.
זה רגיל ונורמאלי, ובכל זאת, קלינאים וחוקרים שמים לב לתופעות מעניינות- בחורף מספר האנשים הפונים לטיפול בתיאור של סימפטומים דיכאוניים גבוה באופן ניכר ממספר הפניות בחודשי הקיץ. כמו כן, בארצות קרות, כמו שוודיה, שיעור הסובלים מדיכאון גבוה באופן ניכר משיעורי ארצות חמות יותר, כמו ישראל.
בניסיון לבדוק האם יש קשר בין שני הדברים, התגלה שלא רק הסטטיסטיקה מדברת, אלא גם החוויות הסובייקטיביות של אנשים הסובלים מאפיזודות דיכאוניות. אצל אנשים רבים הדיכאון מחריף בחודשי החורף, ואילו בקיץ הם מסוגלים לחזור לתפקוד רגיל, ללא תחושות של דיכאון.
ניתן להסביר את התופעה הן במונחים פסיכולוגיים, והן במונחים פיזיולוגיים. מבחינה רגשית, החורף גורם באופן טבעי להסתגרות בבתים, לפחות פעילות חברתית, ולפחות אפשרויות זמינות. הסגריריות בחוץ מעוררת את הסגריריות הפנימית, וללא גורמים מסיחים, קל יותר לשקוע בדיכאון. מבחינה פיזיולוגית, שעות האור המעטות מובילות לשינויים הורמונאליים, שינויים בחילופי החומרים ובמערכות נוספות של הגוף, וכל אלה עשויים להוביל לרגישות יתר לדיכאון.
סימפטומים
ההבדל היחיד בין דיכאון חורף לדיכאון מג'ורי רגיל הוא מועד הופעת האפיזודה. כאשר באופן קבוע וסידרתי הסימפטומים הדיכאוניים מופיעים בחורף, וחולפים עם בוא האביב, תינתן הגדרה ספציפית של הדיכאון כדיכאון חורף. ישנם מקרים בהם המחשבות והקוגניציות מתייחסות לעונה הקרה, אך אין זה מאפיין הכרחי על מנת לאבחן דיכאון חורף.
דיכאון מתאפיין בתחושה של דיספוריה או עצבות, עליה מדווח החולה באופן סובייקטיבי. בנוסף, ניתן לראות כי מידת העניין של החולה בהתרחשויות, פעילויות, מגעים חברתיים ותקשורת בינאישית יורדת באופן דרסטי. אנשים הסובלים מדיכאון לא מוצאים עניין גם בדברים שבעבר גרמו להם להנאה מרובה. חולה הדיכאון נוטה להסתגר (במיוחד בדיכאון חורף), וניתן לראות שינויים פסיכומוטוריים של איטיות, מיעוט תנועה ולאות גופנית.
בנוסף, דיכאון מאופיין בשינויים בדפוסי אכילה ושינה. לעיתים האכילה והשינה מתגברים, עשויה להיות עלייה משמעותית במשקל והעלייה משמעותית בשעות השינה. במקרים אחרים, דווקא חווים החולים חוסר תיאבון (ועשויים לרדת במשקל), ו/או חוסר יכולת להירדם ולישון ברציפות.
תחושת העייפות וחוסר האנרגיה מלווה גם את אלה שישנים, וגם את אלה שלא מצליחים לישון. המחשבות בדיכאון עוסקות בתכנים קשים ומכאיבים, והן בעלות אופי חוזר. במקרים רבים ישנן גם מחשבות על מוות, ואף ניסיונות אובדניים. אצל אנשים הסובלים מדיכאון חורף התכנים עשויים להיות קשורים לקור, לגשם ולסגריריות, ולציפייה לקיץ בו הם יודעים שהדיכאון עתיד לחלוף.
טיפול בדיכאון חורף
הטיפול בדיכאון חורף דומה מאוד לטיפול בדיכאון רגיל, עם תוספת אחת. טיפול בדיכאון כולל בדרך כלל התערבות תרופתית והתערבות פסיכותרפויטית. התרופות הנפוצות ביותר כיום הן הפרוזאק, הציפרלקס וקרובות משפחתן, הנקראות באופן כללי SSRI.
תרופות אלה משפיעות תוך מספר שבועות ובעלות השפעה טובה במצבי חרדה ודיכאון. תופעות הלוואי שלהן מינוריות, ובדרך כלל חולפות לאחר מספר ימים או שבועות. הטיפול הפסיכותרפויטי יכול להיות במגוון של גישות, החל מטיפולים קוגניטיביים המתייחסים למחשבות השליליות המאפיינות את הפרט, ומציאת חלופות הסתגלותיות יותר, וכלה בטיפולים דינאמיים ארוכי טווח שמטרתם לאתר את התכנים הלא מודעים והקונפליקטים הפנימיים שמובילים לתחושות של דיכאון.
בדיכאון חורף, יש מקום גם לטיפולים הקשורים לאור. מכיוון שנראה שחלק מהתמונה הדיכאונית קשורה לשינויים הקשורים לחורף, ובעיקר לירידה בכמות האור, נעשה שימוש בטיפולי חשיפה לאור. טיפולים כמו פוטותרפיה יכולים לשפר את מצב הרוח לתקופות קצרות.
מומלץ לחולים להעלות ככל הניתן את חשיפתם לאור, בעיקר לאור שמש. לעיתים אנשים שחיים בארצות קרות בוחרים להגר, על מנת לקצר את התקופות בהן הם סובלים מהדיכאון. בארץ, מומלץ לנצל כל יום בו יש שמש כדי לצאת החוצה ולספוג מאורה.
