ילדים, אותם יצורים קסומים, האם הם פשוט אנשים כמו כולנו, אבל בקטן, או שמא מדובר במערכת שונה לגמרי? השאלה הזו נשאלה לפני כמה עשרות שנים בתחומי הרפואה, וממשיכה להשאל גם בתחומים אחרים ובריאות הנפש בתוכם.
ברפואה הגיעו למסקנה ברורה, שלילדים יש תכונות, צרכים ומחלות משלהם, ולכן נוסד תחום שעיסוקו ברפואת ילדים (פדיאטריה). גם בפסיכיאטריה ישנם רופאים שמתמחים בהפרעות נפשיות אצל ילדים. ואכן, היום ברור שגם אם הסימפטומים דומים, וגם אם האיטאולוגיה דומה, אי אפשר לטפל בהפרעות נפשיות של ילדים באותה דרך בה מטפלים במבוגרים.
ילדים בדרך כלל מתוארים באופן כללי כעם שמח. ככה זה צריך להיות, אך תופעות כמו דיכאון אינן נדירות כל כך בקרב ילדים ובני נוער, וחשוב להעלות את המודעות לכך על מנת שיהיה אפשר לאבחן ולטפל בילד מבעוד מועד.
מסתבר, שילדים עשויים ללקות בדיכאון כבר מגיל צעיר מאוד. בגיל ההתבגרות, הדיכאון הופך להיות נפוץ עוד יותר. להלן נדון בעיקר בדיכאון של ילדים צעירים לפני גיל ההתבגרות, משום שהדיכאון או הבעיות החברתיות של בני נוער דומה יותר במאפייניו לדיכאון אצל אנשים בוגרים.
סימפטומים ואבחנה
הסימפטומים של דיכאון אצל ילדים צעירים עשויים להיות שונים קמעה מאלה של אנשים בוגרים, וגם הדיווח של הילדים על רגשותיהם שונה. אדם מבוגר ידווח בדרך כלל על תחושות של עצבות או של דיספוריה.
ילד לא תמיד ידע להגיד את המילים הללו, ולכן יש משמעות גדולה יותר לתצפית – הילד נראה עצוב, עיניו כבויות, הוא לא מתלהב משום דבר, לא כל כך רוצה לשחק, מתרחק מחבריו, לא נענה להצעות ההורים לעשות דברים שבעבר גרמו לו הנאה. העצבות יכולה להתבטא הן בבכי רב והסתגרות, אך אצל ילדים גם ביטויים של כעס והתקפי זעם עשויים להיות ביטוי של דיכאון.
כמו אצל מבוגרים, הדיכאון עשוי לפגוע בדפוסי אכילה ושינה (להעלות כמויות אוכל/שעות שינה או להפחית אותם באופן משמעותי). אך אצל ילדים בדרך כלל ההורים מכתיבים את שעות השינה, מוציאים את הילד לגן או לבית הספר גם אם הוא מתלונן שאינו רוצה לקום, ובוחרים את מיני המזון שהוא אוכל. לכן, צריך לשים לב לשינויים בדפוסים הרגילים של הילד. האם הוא נראה עייף יותר, או פעיל יותר מבחינה פסיכומוטורית. האם הוא מתווכח יותר על האוכל, נמנע מאכילה, או מבקש כמויות גדולות מהרגיל וכן הלאה.
אצל מבוגרים, דיכאון מתאפיין פעמים רבות במחשבות שליליות על העצמי, חוסר תקווה, ומחשבות על המוות. אצל ילדים מושגים אלה אינם מפותחים בהכרח, ולכן קשה יותר לאתר אותם. עם זאת, ילדים שמבקרים את עצמם, ואינם מרוצים מעצמם מוצאים דרכים שונות לבטא זאת. ילדים שכבר מבינים את המשמעות של חיים ומוות עשויים לדבר יותר על המוות, ולעשות דברים שהם יודעים שהם מסוכנים.
טיפול בדיכאון אצל ילדים
כדי לטפל בדיכאון של ילדים, חשוב מאוד קודם כל להגיע לאבחנה הנכונה, וגם ללמוד את הרקע (האיטאולוגיה) של ההפרעה. ברוב המקרים, דיכאון אצל ילדים קשור לאירועים חיצוניים, או למבנה כלשהו של המערכת המשפחתית.
טיפול פסיכולוגי אצל מומחה לטיפול בילדים הוא ההתערבות הראשונית המומלצת, עוד לפני שפונים לפסיכיאטר. תמיד מומלץ שהטיפול בילד יכלול גם טיפול משפחתי – הן על מנת לעזור למשפחה להתמודד עם הקשיים, והן כדי לעזור לילד למצוא מקום במשפחה שאינו מוביל אותו לאימוץ סימפטומים דיכאוניים (באופן בלתי מודע, כמובן).
הטיפול התרופתי בילדים צריך להנתן בשיקול דעת של פסיכיאטר מומחה בילדים, ותוך מחשבה רבה. ברוב המקרים דיכאון אצל ילדים יכול לחלוף, עם טיפול מתאים, ללא התערבות פסיכיאטרית, ועדיף שכך משום שילדים צעירים עדיין מתפתחים והתרופות הפסיכיאטריות עשויות להשפיע.
כאשר המצב חריף ביותר, צריך להתאים את מינוני התרופות (הזהות לאלה שמשמשות מבוגרים- SSRI כמו פרוזאק, ציפרלקס, סרקוואל ועוד) למשקלו של הילד, ולעקוב באופן צמוד אחר תגובותיו לתרופות.
