הפרעת אישיות סכיזוטיפלית היא מצב נפשי בו האדם סובל מקשיים במערכות יחסים ומהפרעות בדפוסי חשיבה, מראה והתנהגות. ההפרעה משתייכת לקבוצת הפרעות האישיות האקסצנטריות. אדם הסובל מההפרעה מתקשה בבניית מערכת יחסים ושמירה על יחסים קרובים עם אחרים וחש אי נוחות קיצונית, ההפרעה מתבטאת גם בעיוותים קוגניטיביים והתנהגויות מוזרות.
אנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזוטיפלית סובלים מפרשנות לא נכונה של המציאות והם בעלי נטייה ליחס משמעויות יוצאות דופן למקרים ואירועים שונים. אחד הסממנים לבעיה כולל החזקה באמונות תפלות ועיסוק בתופעות על טבעיות הנמצאות מחוץ לנורמות החברתיות והתרבותיות שלהם. פנייה לטיפול במצבים אלה לרוב נובעת מתסמינים נלווים כגון דיכאון וחרדה אשר משפיעים על חיי היומיום.
גורמים
הגורמים להפרעה אינם ידועים באופן מדויק, אולם החוקרים סבורים כי המקור לה הוא גנטי והסבירות להופעת ההפרעה עולה בקרב בני משפחה הסובלים מסכיזופרניה כאשר המודעות להיסטוריה המשפחתית מאפשרת אבחון מוקדם. באופן שונה מסכיזופרניה, האנשים בעלי האישיות הסכיזוטיפלית אינם מנותקים מהמציאות ואינם סובלים מתסמינים פסיכוטיים. בחלק גדול מהמקרים, ההפרעה מלווה גם בהפרעות נוספות בהן דיכאון והפרעת אישיות פרנואידית.
תסמינים
התסמינים להפרעה מתבטאים בדפוסי דיבור, חשיבה ותפיסה מוזרים, בעלי התסמונת עשויים להיות מוטרדים ובעלי התנהגות מוזרה אשר מוגדרת על ידי אחרים כתימהונית ודומה לאנשים הסובלים מסכיזופרניה, הסימפטומים להפרעה כוללים פחדים ודאגות חריגים כמו גם אמונות חריגות תוך היצמדות אליהן באופן הדוק שמונע קיום יחסים נורמליים עם סביבתם.
- ההפרעה עשויה להיראות כסוג קל של סכיזופרניה, אולם רק במקרים נדירים ההפרעה מובילה להתפתחות של סכיזופרניה.
- תפיסתם הפיזית של אנשים הלוקים בהפרעה כוללת אשליות גופניות וקיימת נטייה אצלם לדבר במשפטים מורכבים ומעורפלים.
- אחזקת אמונות חריגות וחשיבה מאגית.
- התנהגות תימהונית תוך חשדנות כלפי הסביבה בליווי מחשבות פרנואידיות.
- בעלי השפעה אשר מקטינה אחרים ולעתים סובלים מנרקיסיסטיות עד למצב של התמכרות.
- לאנשים אלה אין חברים קרובים מלבד קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
- בעלי חרדה חברתית הקשורה בפחדים פרנואידיים ולא כתוצאה מתפיסה עצמית שלילית.
- דיבור על עצמם תוך התעלמות מאחרים או חוסר תגובה.
- נשיאת נאומים מוזרים.
- חוסר נוחות במצבים אינטימיים.
- פרשנות שגויה של המציאות.
- נטייה לנוקשות וסרבול בתקשורת עם אחרים.
ההפרעה נפוצה בקרב פחות משלושה אחוזים מהאוכלוסייה ועם השנים רבים מהאנשים סובלים רק מחלק מהתסמינים הקיצוניים עד לשנות ה-40 או ה-50 שלהם.
אבחון וטיפול
תהליך הטיפול הרפואי והמקצועי מתחיל לאור הופעת התסמינים וכולל הערכה היסטורית רפואית ובדיקה גופנית. אבחון ההפרעה אינו כולל בדיקות מעבדה ספציפיות, אך הרופא יכול לעשות בהן שימוש על מנת לשלול מחלות גופניות הגורמות לסימפטומים.
המטופל יופנה למומחי בריאות הנפש ובשלב הראשון יבוצע ראיון מתוכנן הכולל כלי הערכה להפרעת אישיות. חלק מהמטופלים יכולים להסתייע בטיפול של תרופות אנטי פסיכוטיות כאשר הטיפול המרכזי הוא פסיכותרפי במטרה להקנות למטופל כישורים חברתיים אשר יקלו עליו את ההתמודדות עם מצבים חברתיים. ההפרעה הינה ארוכת טווח ברוב המקרים ותוצאות הטיפול משתנות ותלויות בחומרת ההפרעה. ככלל, טיפול תרופתי ונפשי יכול לסייע לתפקוד נורמלי ככל שניתן.
התקשורת עם אנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזוטיפלית דומה לזו עם אנשים הסובלים מסכיזופרניה אך הלוקים בהפרעה אינם מגלים סימנים פסיכוטיים, הפרעה זו היא הפרעת אישיות ואין מקורה בהפרעה פסיכוטית.
הפנייה לעזרה וטיפול על ידי הסובלים מההפרעה מתרחשת בדרך כלל כאשר התסמינים משפיעים על חיי היומיום ומתבטאים בקושי בעמידה בלחצים. הפנייה לרופא המשפחה עם תלונות המעידות על ההפרעה מחייבות אותו להפנות את המטופל לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש כגון פסיכולוג או פסיכיאטר.
