חרדה היא הפרעה אשר יכולה להשפיע על רמות שונות של תפקוד של אדם הסובל ממנה.
החל מקושי בתפקוד חברתי, דרך המנעות ממקומות ופעילויות, וכלה בתחושות פנימיות (גופניות ונפשיות) הגורמות למצוקה קשה.
בדרך כלל מתייחסים להפרעות חרדה בקרב מבוגרים. אצל ילדים קוראים לתופעות דומות "פחד". אך במקרים מסויימים, גם פחדים נורמאליים של ילדים הופכים להיות קיצוניים יותר, פוגעים ב"אני עצמי" של הילד ואף בתפקודו. במקרים אלה, ניתן לאבחן הפרעת חרדה גם אצל ילדים.
ילדים מפחדים מהרבה דברים שמבוגרים למדו שלא צריך לפחד מהם- מרעשים חריגים, רעמים, חושך, להשאר לבד ועוד. בנוסף, ילדים עשויים לפתח חרדה לאחר חשיפה לאלמנטים במציאות שהם עוד לא מסוגלים להתמודד איתם- מלחמה, מוות של אדם מוכר, תאונת דרכים וכד'.
כאמור, כל הפחדים האלה הם נורמאלים, והופכים להיות בעייתיים כאשר הם מעסיקים את הילד בעיסוק יתר, שהוא לא מסוגל לחשוב על דברים אחרים, שהוא מגביל את פעילויותיו בעקבות הפחד, וכאשר הוא לא מסוגל להתרכז במשימות תואמות גיל (כגון לימודים בבית הספר). חרדה אצל ילדים קשורה גם למקומם של ההורים וליכולת ההכלה שלהם, יכולתם להסביר לילדיהם את המציאות ולהוות גורמי תמיכה על מנת להפחית את רמת החרדה.
סימפטומים של חרדה אצל ילדים
סימפטומים של חרדה אצל ילדים דומים לסימפטומים של חרדה אצל מבוגרים, אך בדרך כלל הילדים יודעים לתת תוכן לחרדה שלהם (הם לא מפחדים ממשהו ערטילאי, אלא יודעים להגיד בדיוק ממה הם מפחדים. יחד עם זאת, התוכן עשוי להשתנות לעיתים תכופות). הסימן העיקרי הוא תחושה סובייקטיבית של פחד, המלווה במחשבות חוזרות וטורדניות על גורם הפחד. בנוסף, קיימת התנהגות המנעותית שמטרתה לצמצם ככל האפשר את המגע עם הגורם המפחיד.
אצל ילדים, יכולה להתבטא החרדה במספר דרכים בולטות יותר בהשוואה למבוגרים:
- בכי מרובה: ילדים הסובלים מחרדה נוטים יותר לבכי, כאילו הם נמצאים כל הזמן על הסף וכל גירוי קטן יכול לעורר תגובה רגשית קיצונית.
- קשיי שינה: בלילה, לבד, החרדה בדרך כלל מתגברת. הילדים עשויים לסבול מקושי בשינה, להגיע תכופות למיטת ההורים, לסרב לישון לבד בחדר, לסרב לישון בחושך ועוד.
- תחושת חוסר אונים ונסיגה לתלות: הילדים עשויים לסגת בהתפתחות שכבר הושגה בתחום העצמאות, להצמד עוד יותר אל ההורים, לסרב להיות לבד, לסרב להיפרד, קשיים בהליכה לגן או לבית הספר וכד'. הנסיגה יכולה להתבטא גם בסימנים כמו הרטבת לילה ופחד משהייה לבד במשך היום.
- קשיי ריכוז: החרדה מעסיקה את הילדים כל הזמן, ולכן קיים קושי בריכוז במשימות יומיומיות ובית-ספריות אחרות.
- סימנים פיזיולוגיים: פעמים רבות חרדה אצל ילדים מתבטאת באופן סומטי בתחושות של כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והקאות. הסימנים הגופניים נפוצים בעיקר אצל ילדים שמתקשים לבטא את חרדותיהם באופן מילולי.
- סימנים רגשיים: הילד עשוי לבטא את חרדותיו בהתקפי זעם ואפילו בהתקפי אלימות, דיכאון, בעיות התנהגות.
טיפול תרופתי בחרדה של ילדים
כאשר מדובר בהפרעות חרדה המאפיינות מבוגרים, יש פעמים רבות נטייה לרוץ מהר לפתרון ה"קל" של הטיפול התרופתי. כאשר מדובר בילדים, נעשה נסיון גדול יותר להמנע מהתערבויות פסיכיאטריות. המנעות זאת נובעת הן מרתיעה של ההורים מפני הטיפול והסטיגמה הכרוכה בו, וגם מפני שהתרופות עצמן אינן מיועדות באופן כללי לילדים, והשפעתן על הילדים עשויה להיות קיצונית יותר בהשוואה למבוגרים.
כמובן, שכאשר מצב החרדה בו נמצא הילד הוא קיצוני, גורם לו לסבל רב ואינו מאפשר לו חיים נורמאליים ותפקודיים, יש מקום לפנות לפסיכיאטר שמתמחה בילדים, ולהתאים טיפול תרופתי לגילו וגודלו של הילד.
התרופות הנפוצות בשימוש בקרב ילדים מתחלקות לשתי קבוצות: תרופות הרגעה נקודתיות, אשר נעשה בהם שימוש להרגעה SOS. נמצאות בהן הלידול, פימוזיד, פרפנן ונוזינן. לטיפול בחרדה באופן נרחב יותר נעשה שימוש בתרופות SSRI, בדומה למבוגרים, כאשר השכיחות ביותר הן פריזמה, לוסטרל, רסיטל וציפרלקס.
ראו גם:
כך מדברים עם הילדים על נגיף הקורונה מבלי להכניס אותם לחרדות מיותרות
