אתם זקוקים ממשבר נקודתי, סובלים מדימוי עצמי נמוך או אפילו ממחלת נפש. חשוב שתזכרו שאתם לא נמצאים לבד במערכה. 
מעבד לאפשרות שלכם להיעזר בסביבה הקרובה, יש בעלי מקצוע שונים שיוכלו לסייע לכם, בעיקר פסיכולוגים או פסיכיאטריים. אבל מי מהם הכי מתאים במקרה נתון? כדי לספק את התשובה לשאלה, יש לבחון את המאפיינים העיקריים של כל אחד מבעלי המקצוע החשובים האלה.
על ההבדלים המרכזיים בין פסיכולוג לבין פסיכיאטר
למרות שפסיכולוג ופסיכיאטר אמונים על סיוע לאדם במישור הנפשי, ובחלק מהמקרים מסייעים באותן בעיות, עדיין מדובר בשני מקצועות שונים לחלוטין. ההכשרה של בעלי המקצוע בהתאם: פסיכולוג הוא בעל תואר שני בפסיכולוגיה, כאשר מי שמעוניין להעניק שירותים פסיכולוגיים בישראל נדרש לעבור התמחות קלינית. פסיכיאטר, לעומת זאת, הוא רופא במלוא מובן המילה (M.D) שעבר התמחות בפסיכיאטריה בתום לימודיו.
כל אחד ממטפלי הנפש האלה פועל בצורה שונה. פסיכולוג מסייע ללקוחותיו בעיקר בצורה של טיפול באמצעות דיבור, שיכול להיות בכל אחד מהענפים המאפיינים את התחום: פסיכודינמיקה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול פסיכולוגי לילדים וכן הלאה. פסיכיאטר עשוי אף הוא להעניק טיפולים מסוג זה, אליהם מתווספת האפשרות להתאים למטופל תרופות להתמודדות עם תסמיני המצב או אפילו כחלק מהמענה הטיפולי לו. פסיכולוג, כידוע, אינו מוסמך להתאים למטופליו תרופות.
הבחירה בין פסיכולוג לפסיכיאטר תלויה בסוג הבעיה
למרות שישנה השקה מסוימת בתחומי הטיפול של פסיכולוג ופסיכיאטר בחלק מהמקרים, וחרף העובדה שלכל בעל מקצוע יש את הידע, ההכשרה והניסיון שלו, ייתכנו כמה הבדלים בסוג הבעיות שרצוי לגשת בעקבותיהן לבעל המקצוע בכל אחד מהמקרים. יש הסבורים שפסיכולוג מטפל מראש במקרים "קלים" יותר בהשוואה לפסיכיאטר, אולם הקביעה הזו אינה מדויקת לגמרי. נכון יותר לטעון שהפסיכולוג יכול לסייע באותה מידה, אלא אם מדובר מראש מבעיה שהפתרון לה דורש אבחנה רפואית ושחלק מרכזי בטיפול בהן הוא מתן תרופות. חלק מהמצבים שהאדם סובל מהם עונים על ההגדרה הזו, אבל לא כולם.
הטיפול הפסיכולוגי עשוי ללכת לאפיקים שונים בהשוואה לטיפול הפסיכיאטרי. בעוד שרבים מהטיפולים הפסיכיאטריים מתמקדים במצבו של האדם, בבעיות התוקפות אותו ובהפרעות שהוא סובל מהן, טיפולים פסיכולוגיים עשויים תחת זאת להעניק משקל רב יותר ליחסיו של האדם עם הסביבה המקיפה אותו, הקשרים שהוא מפתח (קשיים נפשיים פוגעים כידוע בהיבטים אלו של החיים פעמים רבות), העבר וכן הלאה. הטענה שעולה בהקשר הזה היא שטיפול פסיכולוגי, היורד לשורש הבעיה ונוגע גם ביחסיו האדם עם הזולת, עשוי להיות יעיל יותר. בנוסף, ייתכן שהטיפול הפסיכולוגי יעסוק ברזולוציות קטנות יותר בהיבטים של שיקום או איכות החיים. עם זאת, ברור שהקביעות האלה רחוקות מלהיות מדע מדויק.
אפשר גם לשלב בין השניים
האבחנה שעשינו כאן בין פסיכולוג לפסיכיאטר אמנם ברורה, אבל חשוב להדגיש שלא תמיד המטופל חייב לקבוע מראש לאיזה אפיק הוא פונה. ייתכן בהחלט מצב בו הוא מקבל טיפול פסיכולוגי, אפילו טיפול יעיל במיוחד, ונעזר בשירותים פסיכיאטריים רק במידת הצורך: למשל כשנדרשת הערכה פסיכיאטרית לצורך האבחון הקליני המלא או התאמה של תרופות. המשמעות היא שפסיכולוג קליני מנוסה יידע לנווט היטב את המקרה כך שתהיה פניה לאנשי מקצוע מתאימים.
נקודה חשובה אחרת היא שלא חייבים מראש להתחייב לגבי הגורם המטפל. יש מצבים נפשיים ופסיכולוגיים שיכולים להיפתר תוך זמן קצר יחסית (למשל התקף חרדה), ולעומתם כאלה הדורשים תהליך ארוך וממושך. ייתכן מאוד שהטיפול בכל אחד מהתחומים האלה לא יהיה לשביעות רצונו של המטופל, שההתקדמות תהיה איטית "מדי", שלא תהיה כימיה עם המטפל וכן הלאה. למרות שמומלץ לא להחליף מטפל באופן תדיר, כי בכל זאת מדובר בתהליך הדורש זמן וגם סבלנות, האופציה הזו קיימת במידת הצורך.
