הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי התפתח מתוך הטיפול ההתנהגותי שהתייחס במיוחד בהתנהגות שנתונה לתצפית. המחשבות של הנבדקים לא היו מוקד הטיפול, אלא ההתנהגות עצמה והקשר בינה לבין תנאים מחזקים שניתן לצפות בהם. לכן, המטפלים היו במידה מסוימת חסרי רגש ולא התייחסו למטופליהם כאל בני אדם אלא כמשתתפים בניסוי חסרי זהות ומאפיינים מיוחדים.
בראשית שנות ה-70 המטפלים בחנו שוב את הנושא של מחשבות והערכות של מטופלים והחלו לראותם כגורמים המשפיעים על התוצאות של הניסוי ההתנהגותי.
החוקר הום היה הראשון שהציע להתייחס למחשבות כאל אירועים פנימיים שדומים להתנהגות חיצונית וניסה לפתח טכנולוגיה שתשנה מחשבות בהתבסס על עקרונות למידה. הום הגדיר את המחשבות הללו כמפעילים סמויים כיוון שראה אותם כמפעילים של התודעה.
פותחו שיטות רבות במסגרת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, כך שאין רק שיטה אחת הנהוגה במסגרת טיפול זה. המאפיינים המשותפים לכל השיטות הללו כוללים:
* הנחה שתהליכי חשיבה ורגש משפיעים על ההתנהגות
* השיטות מבוססות על עקרונות של למידה בהן יש ניסיון לשנות את הקוגניציות של המטופל.
הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי מסייע לטיפול בהפרעות נפשיות שונות כמו הפרעות חרדה (כמו חרדת בחינות, חרדת נטישה, חרדה בזמן ההריון, חרדת טיסה, קלסטרופוביה, חרדה מתוך שינה ועוד), הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת דיכאון, טראומה, הפרעות אישיות (כמו הפרעת אישיות נרקסיסטית, הפרעת אישיות אנטי חברתית ועוד), גמילה מהתמכרויות (כמו התמכרות לקניות, התמכרות למין, התמכרות לפחמימות ועוד) והתנהגויות אלימות.
טיפול רציונלי-רגשי
טיפול זה חותר לשינוי של תהליכי החשיבה הבלתי מסתגלים של המטופל. אנשים רבים מפתחים אמונות לא מעשיות וערכים הדוגלים בשלמות שאינה מציאותית שגורמים להם לצפות מעצמם ליותר מדי וכך לראות בעצמם ככישלונות. למשל, אדם יכול לדבוק במחשבה כי הוא חייב להיות התלמיד הטוב ביותר בכיתה או שהוא חייב להיות נאהב על ידי כולם וכך ברגע שיש חריגה קטנה ממה שהוא דורש מעצמו, מגיעה המפולת הרגשית שגוררת תחושות של חוסר ערך עצמי. התגובה הרגשית היא על כן פונקציה של הציפיות או של הפרשנות שלנו לאירועים ולא על סמך המציאות האובייקטיבית.
לפי שיטה זו השורש של בעיות ההסתגלות נעוץ באחת מהאמונות הבאות:
- אדם חייב להיות אהוב על כל הסובבים אותו
- מי שמבצע מעשים איומים חייב להיענש
- אם משהו מסוכן, צריכים להגיב לכך בדרמטיות
- מוטב להימנע מבעיות ומכשולים שיש במהלך החיים מאשר להתמודד עימם
- אדם חייב להיות הישגי תמיד
- אדם צריך משהו חזק או עליון כדי שיתמוך בו
- אין לנו שליטה על הרגשות שלנו
- אדם חייב להיות בעל שליטה עצמית
בטיפול הרציונלי-רגשי מנסים להפריך את האמונות הכוזבות של המטופל על ידי עימות רציונלי. למשל, אם אדם נכשל בבחינה, המטפל ישאל מדוע עובדה זו גורמת לו לחשוב שהוא אינו שווה. החלק ההתנהגותי הוא גם מרכיב חשוב בטיפול זה ובו מעודד המטפל את המטופלים שלו להתנסות בדברים חדשים על מנת להפסיק את המחשבות השליליות. למשל, אדם יכול להחמיא לעצמו או לחשוב כל בוקר על מספר דברים שהוא עושה טוב.
טיפול לחיסון מפני דחק
סוג זה של טיפול מתמקד בשינוי הדברים שאדם אומר לעצמו לצורך התמודדות עם מצבים מעוררי דחק.
הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים של בק
שיטה זו פותחה במקור לצורך טיפול בדיכאון ובשלב מאוחר יותר הורחבה לטיפול בחרדה, להפרעות אכילה, להפרעות התנהגות אצל ילדים ולהפרעות שימוש מזיק בחומרים.
בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי של בק לא משכנעים את המטופלים לשנות את האמונות שלהם באמצעות ויכוח כמו בטיפול הרציונלי-רגשי אלא לאסוף מידע על עצמם באמצעות ניסויים שהם נטולי הטיה שעוזרים בהפרכת האמונות המוטעות.
המטפל והמטופל מזהים ביחד את האמונות של המטופל ובוחנים דרכים בהן ניתן לבחון את ההשערות הללו בעולם האמיתי. הניסיונות הללו נועדו על מנת להעניק לאדם התנסויות מוצלחות וכך להפסיק את הרצף ההרסני.
השימוש בגישות טיפול קוגנטיביות-התנהגותיות גוברת במהירות ויעילותה הוכחה במחקרים רבים ובתחומים נרחבים.
ראו גם:
שקרן פתולוגי
היפנוזה
