בגישה הקוגנטיבית התנהגותית (גם מכונה CBT), דיכאון הינה הפרעה המתארת שילוב של מחשבות טורדניות שליליות של המטופל כלפי עצמו, עולמו וכן כלפי כל סיכוי להשתפרות המצב בעתיד. במצב זה, המחשבות מובילות להתנהגות תואמת המתאפיינת בחרדה, שינויי מצב רוח קיצוניים, התכנסות והסתגרות מהחברה ואף המשפחה, ועוד.
הבסיס בטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי הוא לאפשר שינוי עבור המטופל הן במחשבותיו והן בהתנהגותו. הנחת היסוד הטיפולית היא שכאשר המטופל יוכל להשיג מודעות לגבי מחשבותיו והתנהגותו, הוא יוכל לשלוט ביתר קלות על סיטואציות שבהן השליליות צובעת את כל תפיסת עולמו. דרך כך, יוכל המטופל להגיע לכדי תפקוד בריא יותר וכן מימוש עצמי בעתיד.
המיקוד הטיפולי במקרי דיכאון
בהתבוננות מקרוב במצבי דיכאון, ניתן לראות כיצד מחשבות שליליות ואף אובדניות מציפות את המטופל עד לכדי מצבים של חוסר יכולת לתפקד ואף פגיעה עצמית. אפשר לומר כי ההתנהגות מהווה אינדיקציה, במילים אחרות – כאשר אדם מתנהג באופן מסוים ישנו דבר מה אשר מניע אותו לבצע פעולה זו. למשל, מחשבה בלתי נסבלת אשר גורמת לכך שהמטופל יעשה הכול על מנת לחדול אותה. התנהגות קשורה בקוגניציה, וכן גם להיפך – המחשבה משפיעה על ההתנהגות. מסיבה זו ישנו קשר הדוק בטיפול בין הפן הקוגנטיבי-מחשבתי לבין הפן ההתנהגותי.
כמו כן, הנחת היסוד בגישת ה-CBT לטיפול בדיכאון קשורה בכך שלמטופל ישנה יכולת והפוטנציאל שם לעורר שינוי בחשיבתו והתנהגותו. אך על מנת להגיע לשינוי זה יש לעבוד עם המודעות החסרה של המטופל באשר ליכולתו זו. הסיבה שניתן לומר כי המודעות חסרה במקרים אלו היא מאחר והמחשבות הקשות והשליליות מובילות לתחושה אמתית וכנה של חוסר יכולת, אך מלכתחילה מחשבות אלו שם בשל תפיסתו של המטופל. לכן, נקודת המוצא היא שתפיסת העולם תלויה בראש ובראשונה במטופל (גם אם היא "נכפתה" עליו בשל סיטואציות אמתיות וקשות אשר מחוץ לשליטתו).
אופן העבודה בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי
טיפול CBT במקרי דיכאון מתמקד יצירת תפיסת מציאות בריאה יותר. דרך הטיפול לומד המטופל לאמץ טכניקות בשינוי מחשבתי והתנהגותי, כאשר טכניקות אלו מבוססות מחקרים רבים. המטרה היא להגיע לכדי תפקוד תקין ולהביא לכדי מודעות את יכולתו של המטופל להשפיע ולשנות בחייו.
הטיפול מחולק למספר שלבים, כאשר בראש ובראשונה מתבצע שלב האבחון. במהלך שלב זה המטופל עובר סדרה של מבחנים על מנת לאמוד על הסיטואציה הנפשית-קוגנטיבית, לעיתים בשילוב של מבחנים פסיכודידקטיים על מנת לבדוק את יכולות הלמידה והקוגניציה, אינטליגנציה, בעיות תפקוד, והקשרים נפשיים באשר לאלו. זאת במיוחד כאשר המטופל איננו אדם מבוגר.
במקרים מסוימים, ייתכן והמטופל אף יידרש לעבור אבחון פסיכיאטרי על מנת לבדוק אפשרות לבעיה פיסיולוגית במערכת העצבים או המוח. במקרים כאלו, מתן טיפול תרופתי בשילוב עם הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי יכול להוות שיפור משמעותי בהתקדמותו של המטופל.
לאחר האבחון מתקיימים מפגשים טיפוליים, לרוב בסדר גודל של עד שניים בשבוע. בתחילת הטיפול, ניגשים עם הגישה הקוגנטיבית להתמודד עם התפיסה העצמית השלילית, תפיסת המציאות והעולם השלילית, וגם נוגעים בראיית העתיד והיכולת לשנות. במהלך שלב זה המטופל לומד על עיוותי התפיסה ויכולתו להשפיע על מחשבותיו, וכן טכניקות שונות על מנת להביא למודעות את אופן תפיסתו וחשיבתו.
לאורך הטיפול נשלב גם מהגישה ההתנהגותית, על מנת לחשוף את המטופל אל דפוסי התנהגות בעייתיים וכיצד להתמודד עמם. כמו כן, המטופל לומד לתקן את התנהגותו ולהגיע לכדי הנאה והשלמה. תוך כדי זאת המטופל מתחיל ללמוד את עצמו, ולהביא לכדי מודעות את פעולותיו ומחשבותיו עד לכדי שינוי מהותי בחייו.
